איך אתם נערכים לקראת התעצמות הסיכונים הפיננסיים?

מה הבנתם מהפוסט הקודם?

ברשימה קודמת בבלוג זה שעניינה ניהול הסיכונים של משק בית (ראו: "עולם של סיכונים", 29.11.2011) הצגתי את עולם הסיכונים המתעצם האופף משק הבית העומד בפני החלטה על רכישת דירה ועל אופן מימונה. מטרת הרשימה הייתה כפולה: א. להציג את העובדה שאנו מקבלים החלטות בתנאי אי-ודאות ועלינו להכיר בכך ולהימנע מהנטייה לחפש תשובות דטרמיניסטיות לגבי המציאות תוך הדחקת עצם קיומה של אי-הוודאות; ב. להציג את העובדה שהסיכונים בעולמנו (מדובר בישראל) הולכים ומתעצמים – השמיים מתקדרים.

הפוסט כמעט ולא זכה לתגובות של קוראים. החשש שלי הוא שהקוראים ראו בו דיון פילוסופי לגבי מצב העולם. ולא היא: מטרת הפוסט הייתה לעורר את הקוראים לבחינה מחדש של מצבם, ואולי גם לצעדים אופרטיביים.

תחזית מול הערכת סיכון: מהו ההבדל?

אין מדובר בניסיון להתנבא לגבי העתיד – נהפוך הוא: מטרת הרשימה אינה לומר שמחירי הדירות צפויים לרדת בשנים הקרובות ב-X אחוזים, או שהמשק הישראלי עומד להיכנס לתקופה של מיתון כלכלי ולגידול של שיעור האבטלה. ממילא אין בכתוב באותה רשימה כדי להביא למסקנה שהצעד הרציונלי במצב הנוכחי הוא להקדים ולמכור דירה (או לעכב רכישה של דירה). מדובר רק בכך שמרחב האפשרויות לגבי המצב הכלכלי בכלל ובשוק הדיור בפרט – גדל. השילוב של ההתפתחויות המדיניות והכלכליות (ראו רשימה) מביא לכך שתרחישים שונים יכולים להתממש. לדוגמא: האפשרות של התממשות תרחיש של האטה כלכלית וירידת מחירי דירות – הפכה ליותר סבירה. האפשרות של משבר כלכלי (שמקורו אינו בהכרח כלכלי טהור) - גם היא הפכה ליותר סבירה.

דוגמא

למי שההבחנה בין תחזית נקודתית לבין הצגת הסיכונים אינה ברורה, אביא דוגמא: הרשימה שפרסם ד"ר יאיר דוכין בבלוג זה (ראו: "האם לקנות דירה עכשיו?" - ד"ר יאיר דוכין, 22.11.2011) מציגה תחזית ספציפית לגבי ההתפתחות הצפויה של מחירי הדירות בשנתיים הקרובות. זוהי תרומתו של ד"ר דוכין לגופים עסקיים שונים הנשענים על שירותי הייעוץ שהוא מספק: להציג את התרחיש שלדעתו עומד להתממש, ולספק תחזית נקודתית, שעל בסיסה הם מקבלים החלטות אופרטיביות. הקוראים יכולים לאמץ את תחזיתו של ד"ר דוכין ולבצע צעדים אופרטיביים לגבי השקעותיהם בדיור. הרשימה שכתבתי אני בבלוג זה – בניגוד לכך - אינה מנסה להציג תרחיש ספציפי, אלא את הסיכונים: היא מתמקדת בצורך להכיר בכך שיש עוד תרחישים שעשויים להתממש. שאנו פועלים בסביבה של אי-ודאות. שעלינו להביא זאת בחשבון בתכנון צעדינו.

מה הם הסיכונים המתגברים?

השילוב של אי-יציבות כלכלית ומדינית מגביר מספר סיכונים פיננסיים:

• סיכון של האטה כלכלית – האפשרות של האטת קצב הצמיחה של המשק, ואולי אפילו מיתון כלכלי, מתחזקת. חשיבותה של התפתחות זו היא בעיקר השפעתה על שוק העבודה: במציאות הנוכחית, חלק גדל והולך של המועסקים אינם מוגנים מפני פיטורים הנובעים מתגובת המעסיקים לירידה של היקף המכירות. עלינו לבחון עד כמה הכנסותינו השוטפות מוגנות מפני מחזורי עסקים, או עד כמה יש בידינו עתודות כספיות שתאפשרנה לנו לעמוד בתשלומי המשכנתא במצב של פגיעה בהכנסות השוטפות.
• סיכון של עליית ריבית – שיעור הריבית צנח בשנים האחרונות לרמה נמוכה היסטורית בגלל הניסיון של בנק ישראל להתמודד עם השפעות המשבר העולמי והפחתת הריבית במשקי המערב. הלוואות המשכנתא הפכו בשל כך לזולות – הריבית הריאלית במשך רוב השנים האחרונות ירדה לרמה של אפס (ריאלית). תגובת הציבור הייתה לעבור להלוואות בריבית משתנה, כדי לנצל את ההפחתה. הבעיה היא שבשלב כלשהו בעתיד שיעורי הריבית יעלו, בין אם בגלל האצת האינפלציה (ריבית ה"פריים") ובין בגלל עליית הריבית הצמודה. מאחר שתשלומי הלווים נקבעים על-בסיס שיעור הריבית המתעדכן – קיים סיכון שחלק מהלווים יסבול מגידול מהיר של התשלום החודשי שיגרום להם לקשיי נזילות.
• סיכון שער החליפין – המציאות הכלכלית של העשור האחרון הביאה לווים רבים ליטול הלוואות משכנתא בדולרים (למעשה: הלוואות צמודות-דולר). הסיבה הייתה ירידה מהירה של הריבית הדולרית (ה"ליבור"), וירידה רצופה של ערך הדולר לעומת השקל. לווים אלו חשופים לסיכון של פיחות השקל לעומת הדולר, התפתחות שיכולה לנבוע גם מהתחזקות הדולר מול שאר המטבעות (ובעיקר האירו) וגם מהיחלשות השקל לעומת סל המטבעות. הסיכון קיים, והוא עלול להשפיע בשתי דרכים: להגדיל את יתרת חוב המשכנתא (הצמוד לשער הדולר), ולהגדיל את נטל התשלום השוטף.
• סיכון של ירידת מחירי הדירות – רוכשי הדירות עלולים להיקלע לתקופה של ירידת מחירי הדירות. מי שרכש את דירתו לפני מספר שנים לא יראה בכך אולי פגיעה קשה לאור עליית מחירי הדירות המצטברת בשנים אלה, אבל מי שרוכש את דירתו כיום עלול להיות במצב שההון העצמי שהשקיע בדירה יצטמק במהירות (כפונקציה, כמו שקוראים ותיקים של הבלוג כבר יודעים, של שיעור המינוף ברכישת הדירה).
• סיכון של ירידת ערך ההשקעות הפיננסיות – העמקת המשבר הפיננסי בעולם, והאפשרות שהוא ישפיע על המשק הישראלי, יביאו לירידת ערך ההשקעות הפיננסיות הסחירות של משקי הבית. התהליך כבר מתרחש בפועל בשנה האחרונה, למי שעדיין לא שם לב. התוצאה היא פגיעה בערך החסכונות ארוכי-הטווח. החשיבות העיקרית של תרחיש זה נוגעת לכל מי שיש לו בו-זמנית הלוואת משכנתא ותיק השקעות פיננסי. היא נוגעת גם למי שמתכנן להשתמש בנכסים פיננסיים למימון תשלום עתידי לרכישת הדיור: רוכשי דירות ובוני דירות שהתחייבו לבצע בעתיד תשלום למוכר הדירה, לחברת הבנייה או לקבלני הביצוע. כל מצב שבו אנו מחויבים לבצע תשלום נקוב בתאריך ידוע, ואנו מחזיקים את כספנו בנכסים פיננסיים סחירים – מהווה סיכון פיננסי.

מה יש לעשות במצב כזה?

אם הבנו את המסר שאנו חיים כיום בסביבה יותר מסוכנת, והבנו את רשימת הסיכונים שנמנתה לעיל – עלינו לשקול עד כמה אנחנו מחזיקים בדעתנו לגבי התממשותו של תרחיש מסוים, ועד כמה אנו מסוגלים ומוכנים לספוג נזק אם תרחיש זה לא יתממש. עלינו להבין שאנו מהמרים על תרחישים – מחירי הדירות ירדו רק מעט בשנתיים הקרובות ויעלו אח"כ, שיעור הריבית לא יעלה בשנה הקרובה, שער החליפין של השקל לעומת הסל לא ישתנה משמעותית בשנתיים הקרובות, הכנסתנו השוטפת לא תיפגע, וכו'. זה לגמרי לגיטימי להמר על על התממשות תרחיש כלשהו כל עוד אנו מבינים מה מונח על כף המאזניים וכל עוד אנו מודעים לנזק שאנו עלולים לספוג אם יתממש תרחיש אחר.

אם איננו משוכנעים בסיכויי התממשותו של תרחיש מסוים, או אם אנו מעריכים שהפגיעה הכלכלית בנו במקרה של התממשות תרחיש אחר היא למעלה מכושר הספיגה שלנו – עלינו להקטין את חשיפתנו לסיכונים: מה שמכונה בעגה המקצועית "לסגור פוזיציות". לשחק משחק הגנתי.

דוגמאות פרקטיות

מה פירוש "לסגור פוזיציות"? להלן כמה דוגמאות:

הסיכון הראשון שמנינו נוגע לפגיעה אפשרית בהכנסות הלווה. יש לשקול לא להגדיל את התשלומים החודשיים של המשכנתא לרמה שיכולה להתברר כמוגזמת במקרה של פגיעה בהכנסות. יש לשקול במקביל יצירת רזרבה נזילה שתשמש אותנו כמקור מימון אם ניקלע למצב שבו חלק מהכנסת משק הבית ייפסק למשך כמה חודשים.

הסיכון השני שמנינו לעיל הוא סיכון הריבית. יש לשקול אפשרות להמיר חלק מהמשכנתא ממסלול הריבית המשתנה למסלול הריבית הקבועה, ובכך לגדר את הסיכון של גידול התשלום החודשי.

הסיכון השלישי שמנינו הוא סיכון שער החליפין. אם אין מדובר בלווה שהכנסתו נקובה בדולרים, יש מקום לשקול המרת חלק מההלוואה מהאפיק הדולרי לאפיק השקלי.

הסיכון הרביעי שמנינו הוא סיכון ירידת מחירי הדירות. משקי בית העומדים בפני החלטה על רכישת דירה צריכים לשקול מה תהיה השפעתה של ירידת מחיר הדירה על מצבם. רוכשי דירות לצורך השקעה, שמבחינתם עיתוי הרכישה אינו קשור לשאלת השימוש בדירה, צריכים לשקול אם העיתוי הנוכחי נראה להם מתאים. התשובה אינה בהכרח שלילית (אי-ודאות!): ייתכן שהם ימצאו הזדמנות רכישה אטרקטיבית לאור ההאטה שכבר נרשמה במכירת הדירות, וייתכן שהאלטרנטיבה להשקעה בנדל"ן תסתבר בדיעבד כנחותה.

הסיכון החמישי שמנינו הוא הסיכון של ירידת ערך ההשקעות הפיננסיות. משקי בית יכולים לשקול להקטין את החשיפה ע"י פירעון מוקדם של חלק מהמשכנתא ע"י מימוש נכסים פיננסיים. הם יכולים לשקול אם הם חשופים לסיכון זה כאשר הם מתחייבים לתשלומים נקודתיים משמעותיים בעתיד. במידה שהם מתחייבים לתשלומים כאלו – הם יכולים לשקול אם להיות חשופים למצב הבורסה ע"י השקעה של כספם לתקופת הביניים בנכסים פיננסיים סחירים, או לחילופין לשמור על נזילות גם במחיר של אובדן תשואה.