החלטות פיננסיות במצב של אי-ודאות: למה אתם מצפים מייעוץ משכנתאות?

בעונה זו של חשבון נפש חשבתי שכדאי אולי להרהר מהי המשמעות של קיום בתנאי אי-ודאות, להבחין בין החלטות פיננסיות טכניות לבין הימור לגבי תרחישים כלכליים אפשריים, ולחדד את השאלה למה עלינו לצפות כשאנו מבקשים ייעוץ פיננסי בנושא משכנתאות.

אי-ודאות: הזדמנות או איום?

את ההחלטות הכלכליות שלנו אנו מקבלים מתוך התכוונות לעתיד. אלא שהעתיד שלנו - להוותנו - סמוי מעינינו. גם אם נתפלל או ניעזר באיצטגנינים - הוא יישאר סמוי. במצוקתנו, אנו מנסים לחדור את המסך המסתיר מאיתנו את העתיד ע"י הסתכלות אל העבר כדי לנסות להסיק ממנו מה יכול לקרות. זהו תהליך של הפשטה, של זיהוי מגמות, של ניסוח חוקיות לגבי מרחב האפשרויות של המציאות שסביבנו.

אבל יש בגישה זו בעיה תפיסתית: מבחינות מסוימות העבר הוא ההיפך הגמור מהעתיד. אין (לכאורה) בעבר שום אי-ודאות - הדברים קרו כך, ולא אחרת. העתיד הוא שונה: יש בו אי-ודאות. הכל יכול לקרות. זה מכניס אותנו למצוקה: עלינו להתמודד עם מצב של אי-ודאות. זה כופה עלינו לקבל החלטות ללא ידיעה של העתיד. זה אומר שכל החלטה כלכלית שלנו היא הימור לגבי הכיוון שבו הדברים יתפתחו. זה אומר שאנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת ולבחור - לא סתם לבחור בין צעדים בהינתן עתיד מסוים, אלא לבחור בין חלופות לגבי הכיוון בו תתפתח המציאות הכלכלית.

יכולנו לקבל בברכה את המציאות הזו, שבה הכל אפשרי. אפשר היה להבין שמה שהופך את החיים למהלך מרתק היא העובדה שקיימת אי-ודאות, שישנם סיכונים, שצריך לשקול ולבחור נתיב. זה מספק עניין. זה משתף את כולנו במשחק גדול. לדוגמא, קטע שמצאתי בספר שקראתי (תרגום שלי):

ידיעתנו החלקית את המציאות הפיסית מעשירה את הניסיון האנושי ע"י שמירה על החידוש, על אי-הוודאות. זה מאפשר לנו לחיות את חיינו כהרפתקה מרתקת. איזו הנאה הייתה זו לחיות את חיינו במציאות שבה גם חוקי הטבע ידועים לנו מראש כחלק מהבריאה? איזו הנאה הייתה גלומה בחיפוש האוצר כאשר יודעים מראש היכן הוא?

ואז אני פוגש את האנשים שבאים אלי להתייעץ בנושא משכנתאות. והם לא רואים באי-הוודאות הזדמנות - הם רואים בה איום. הם לרוב אפילו עושים מאמצים להכחיש את קיומה.

למה אתם מצפים מייעוץ פיננסי בתנאי אי-ודאות?

זה טבעי שאנשים שמגיעים לנקודת החלטה מבקשים עצה: הם צריכים לקבל החלטה בנושא מימון רכישת נדל"ן, הם נתקלים בחלופות המימון השונות, והם מתקשים להבין את ההבדל בין החלופות. לאיזו תובנה בדיוק הם מצפים מהייעוץ?

כמו כל מי שנדרש לקבל החלטה, ישנה קודם כל שאלת אינפורמציה: מהן החלופות השונות ומהו ההבדל ביניהן. חישבו על רכישת מכונת כביסה, על בחירת גן ילדים לילדכם, על בחירת מסלול פנסיוני. מקבל החלטה נדרש להשיג את המידע הדרוש, ודרך יעילה להשיג אותו היא לרכוש אותו דרך ייעוץ: עקום הלמידה הוא יקר מידי בחלק מהמקרים, ותחום המשכנתאות שייך לדעתי להגדרה זו.

אבל מניסיוני, אנשים אינם מסתפקים במידע - הם מחפשים משהו נוסף: מישהו שיאמר להם באיזו חלופה לבחור. למעשה, הם מחפשים מישהו שיחליט עבורם. אלא שיש כאן שאלה: הבחירה אינה מבוססת רק על מידע טכני לגבי סוגי ההלוואות - היא מגלמת בתוכה גם הערכה לגבי הכיוון שבו תתפתח המציאות הכלכלית. עד כמה הבחירה שלנו במסלול מימון (מגזר הצמדה, סוג ריבית) היא בחירה "טובה" - נדע רק בעתיד, בדיוק כמו במקרה של בחירת תיק השקעות. כי זהו אופיה של החלטה פיננסית: היא כפופה למבחן התוצאה.

לכן, אני נמנע בדרך-כלל מלהשיא עצות "עשה" למי שפונה אלי לקבל ייעוץ: אני מנסה להסביר לשואל מהן למעשה החלופות שביניהן הוא צריך לבחור. אני מנסה לספק לו את "העובדות" - את האינפורמציה האוביקטיבית (ברובה אינפורמציה טכנית) סביב רכיבי ההחלטה. את ההחלטה עצמה - אני משאיר לשואל.

לא תמיד זה מתקבל בהבנה. במקרים רבים, השואלים חשים שאני מתחמק מתשובה, שהם לא קיבלו תשובה מספקת לשאלתם. "אני לא מחפש אינפורמציה", אמר לי מישהו, "אני מחפש עצה! אתה יועץ - אמור לי מה לעשות!". במקרים מסויימים, השואלים מנסים לסחוט ממני הסכמה פסיבית לתרחיש הכלכלי הצפוי לדעתם: "הרי ידוע שמחירי הדירות לא יורדים בטווח הארוך...", "הרי ברור שמחירי הדירות נמצאים כיום במצב בועתי וחייבים לרדת...", "הרי ברור שריבית בנק ישראל לא תעלה בשנתיים הקרובות ביותר מאשר אחוז אחד...", "הרי לא צפוי ששיעור האינפלציה בשנים הקרובות יעלה על 1-2%...", "הרי התשואה על תיק השקעות פיננסי תישאר גם בשנים הקרובות גבוהה יותר מריבית המשכנתא...".

מה זה בעצם, הניסיון הזה "לשתול" אצלי הסכמה לתרחיש כלכלי מסוים? אנו חיים בעולם של אי-ודאות. איננו יודעים מה יקרה בעתיד, אבל אנו נדרשים לקבל החלטות כלכליות לגביו. אז דרך אחת לקבל החלטות היא לאמץ תרחיש מסוים ולהמר עליו. כך אנו עושים (אני מקווה!) כשאנו מחליטים להשקיע בנדל"ן. דרך שנייה היא לגדר סיכונים ע"י בחירת חלופה שתמזער את הנזק הצפוי לנו במקרה שהמציאות תתפתח לכיוונים שליליים. כך עושים מנהלי תיקי ההשקעות עבורכם (פיזור סיכונים). "הדרך השלישית" - הניסיון להמר על תרחיש מסוים, ובו-בזמן לשכנע את עצמכם ואת הסובבים אתכם שהתרחיש הוא למעשה ודאי ולא קיים סיכון בהחלטה זו - אינה אלא הטעייה עצמית.