רשומות
בעקבות הרשימה הקודמת (ראו: "החרב הארוכה של ישראל היא אילוזיה", כאן) הופנו אלי הערות לגבי היעדר הצעות לתוכנית פעולה קונקרטית: "מה אתה מציע לעשות?". להלן כמה הערות קצרות, מתנצלות.
אינני חושב שיש לי יתרון על מישהו מהקוראים בהכנת תוכנית פעולה קונקרטית. אני מציע שתחשבו בעצמכם, מה גם שהמנעד של פעולות אפשריות הוא רחב.
אני סבור שההתנגדות ה"רכה" למדיניות הממשלה והקואליציה - הפגנות המוניות במוקדים שונים ברחבי הארץ, כתיבה עיתונאית ביקורתית ונשכנית, המולה ברשתות החברתיות, ביטוי עצמי באמצעות חולצות ושלטי סיסמאות ומשרוקיות ושירה - מיצתה את עצמה. המנהיגות הפוליטית התרגלה כבר לתפקד מול המחאה. היא אפילו "מיסגרה" אותה ("קפלניסטים") וצבעה אותה בצבעים של חוסר-נאמנות למדינה. המחשבה שאם מספר המפגינים יגדל (החלום הנדוש על "הפגנת המיליון") יהיה בכך כדי לבלום את מדיניות הקואליציה (או אפילו להביא להקדמת הבחירות או למצער להקמת ועדת חקירה ממלכתית) נראית לי שגויה. בהינתן יציבות הקואליציה נראה שהמצב הנוכחי יימשך למרות המחאה הציבורית.
אני מניח שבשלב כלשהו יחול מעצמו פיצוץ ונעבור למציאות אחרת: הרכבת הזו כבר ירדה מהפסים והשאלה היא רק מה יעצור אותה. זה יקרה מעצמו, בלי קשר למחאה: זה יכול להיות אירוע ביטחוני כלשהו (אסון כלשהו, או התארכות של מסע המלחמה שתביא לירידה מתמשכת בנכונות צבא המילואים להמשיך ולשרת), אירוע מדיני שקשור ביחסי החוץ של ישראל עם העולם, או התפתחותו של משבר כלכלי פנימי על רקע עלות המלחמה וחוסר הנכונות של הקואליציה להתמודד עם הבעייה הכלכלית (בריחת הון, פיחות השקל והאצה של קצב האינפלציה). זה יכול כמובן להיות גם צירוף של השלושה. מי שמאמין בהמשך ההתנגדות ה"רכה" כפי שהיתה מאז שהוכרז על הנהגת "הרפורמה המשפטית" בינואר 2023 - ממתין למעשה שהדברים יקרו מעצמם. זה לגמרי לגיטימי. זה מתאים לתומכים באחדות, לקנאים לפעולה רק במסגרת החוק, ולאותם שהלחימה באויב החיצוני מכתיבה להם ציווי של ציות ללא תנאי.
מי שחושש שהמצב הנוכחי יימשך עוד זמן רב, שהנזקים שייגרמו בעטיו יהיו עמוקים ובעלי השלכות קשות לגבי העתיד של כולנו, או אפילו שיש בעצם התהליך המתרחש משום איום קיומי על מדינת ישראל - יצטרך לשקול כיצד עליו להתמודד איתו. ייתכן שיהיה עליו לחרוג מהמיגבלות שגזר על עצמו עד כה. ייתכן שיהיה עליו לשקול מחדש מה פירוש "שותפות", "נאמנות", "ציונות", וכו'. זו תהיה בהכרח התלבטות קשה, אבל לא יותר מקבלת ההחלטה להגר מישראל.
