רשומות
הפעם הנושא איננו רשימה שלי, אלא המלצת קריאה של רשימה בבלוג אחר. מדובר בבלוג ששמו "דעת מיעוט" (ראו כאן) שנכתב כבר מספר שנים ע"י אורי כץ, שלפי התיאור בבלוג הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. הבלוג עוסק בעיקר בנושאים כלכליים, כיאה לכלכלן אקדמי, והוא מכיל הרבה רשימות מושקעות ומעניינות. העלות היחידה לקורא (פרט לאפשרות שתעלו תרומה כספית לכותב הבלוג) היא אורכן של הרשימות, בעיקר כשמדובר בקוראים שאינם כלכלנים. כלכלנים ייהנו מהכתיבה המעמיקה.
הרשימה שבה מדובר נקראת "ניק הנאואר: המיליארדר שהפך לרובין הוד" (ראו כאן), והיא עוסקת בהתקפה שיטתית על ראיון שפורסם בעיתון "כלכליסט" ביום 8.10.14 (ראו כאן). הסגנון מעט תוקפני ודעתני, אבל בהחלט מעניין לקריאה. והסיבה שאני ממליץ לקרוא את הרשומה אינה נשוא הרשימה אלא ההזדהות שלי עם עמדתו של בעל הבלוג לגבי החומרים המופיעים בעיתונים הכלכליים בישראל - בראיון זה ובראיונות/כתבות לרוב.
לפיסיקאים חוקרי היקום יש יתרון: ככל שהמדע התפתח, הסתבר לחוקרים שהיקום כפוף למספר מצומצם של חוקי התנהגות ברורים וקבועים שניתן לנסח אותם בעזרת המתמטיקה. מבחינה זו חוקרי היקום אינם ממציאים, אלא חושפים את חוקיו, או את הנוסחאות המתמטיות שלפיהן הוא פועל. המשמעות היא שהיקום ניתן לתיאור מדוייק, או לחילופין - שבורא העולם השתמש לכאורה בכללים מתמטיים בבואו לקבוע את חוקי ההתנהגות של היקום. וכך, מדענים יכולים לחתור לחשיפת חוקים אלו, ולתאר בעזרתם את תהליך התפתחותו של היקום ואפילו לחזות את עתידו.
חוקרי מדעי החברה, והכלכלנים בתוכם, חיים בעולם שונה. הם צופים בהתנהגות האנושית ומנסים לקבוע לגביה הכללות. הם, מבחינה זו, ממציאים: עד כמה שניתן לשפוט, חוקי הכלכלה אינם ניתנים לניסוח ע"י מספר מצומצם של מישוואות מתמטיות שיסבירו את ההתנהגות הכלכלית לסוגיה, ולכן הם עוסקים בניסוח הכללות שתאפשרנה להם להבין את ההתפתחויות הכלכליות, לחזות אותן ואף לעצב אותן (מדיניות כלכלית). השימוש של כלכלנים מודרניים במתמטיקה ובמודלים כמותיים הוא ניסיון אמיץ שלהם לנסח חוקים כלליים שניתן יהיה להסביר בעזרתם את ההתנהגות הכלכלית ואולי אף לכוון אותה כדי להעצים את רווחת הפרטים בחברה.
זהו מאמץ אדיר, ארוך, ורווי כישלונות. אדיר - כי אלפי כלכלנים-חוקרים ברחבי העולם משקיעים את ימיהם בקידום הידע האקדמי; ארוך - כי גם פתרונות שנראו בשעתם מוצלחים זוכים לעידכון ולחידוש ככל שהידע מצטבר; רווי כישלונות - כי בכל פעם שנדמה שהכלכלנים שולטים בהיגוי המערכות הכלכליות מופיע משבר כלכלי בלתי צפוי שאינו מתיישב עם הידע הקיים. הדוגמה של העשור האחרון היא בולטת: הכלכלנים כשלו בזיהוי הסימנים של המיתון הגדול שפרץ ב-2008; כנראה ש"עוד היד נטויה" והם ייטעו גם בעתיד.
במצב של ויכוח אקדמי מתמשך מתגבשות גם תפיסות מנוגדות לגבי המדיניות הכלכלית הנדרשת (ראו את הוויכוח הנוכחי בין הכלכלנים התומכים במדיניות מוניטרית מרחיבה לצורך הגדלת הביקוש המצרפי כדי להוציא את המשקים ממצב של מיתון ואבטלה, לבין אלו שטוענים שמדיניות מוניטרית זו תביא למשבר מוניטרי שייפתר רק ע"י תופעה של אינפלציה מהירה). זהו ויכוח לגיטימי, ואין לנו סיבה לחשוב שהצדק הוא בהכרח עם אחד הצדדים.
קשה להיות אזרח פשוט בסביבה כזו. בעוד שהמצב הכלכלי נראה יחסית-ברור - מיתון כלכלי שנמשך כבר למעלה מחמש שנים, תעסוקה שאינה מצליחה לחזור לרמתה לפני פרוץ המשבר - הפתרונות האפשריים והסיכונים הכרוכים בהם אינם מובנים-מאליהם. זה לא פשוט, כאזרח בחברה דמוקרטית שאמור להשפיע על הבחירה החברתית, לחיות במצב כזה. זהו גם מצב מסוכן, כי המצב הזה של התמודדות עם שאלות כלכליות קורא לרופאי אליל. וכך מופיעים להם "מומחים" לכלום, שמנסים להסיט את דעת הקהל מהבעיות האמיתיות ע"י להג ריק, וכך התקשורת נותנת במה לדיוני סרק במקום לעסוק בשאלות הכלכליות האמיתיות ובחלופות האפשריות למדיניות.
לתקשורת יש תפקיד דרמטי במצב כזה. איננו קולטים את המציאות אלא דרך מה שהתקשורת מדווחת לנו - היא מחליפה את החושים שלנו. ואיננו מבינים את המציאות אלא דרך מה שהתקשורת מסבירה לנו באמצעות מאמרים, פרשנויות וראיונות עם מומחים. חשוב, לכן, שהתקשורת תשמור על כללי יסוד: תדווח נתוני אמת ולא תהפוך כלי ליחצ"נות פוליטית ועסקית, תטיל למערכת הפרשנות עיתונאים שיש להם יכולת ניתוח כלכלית-מקצועית, ותביא ראיונות עם גורמים מקצועיים-אחראיים.
כצרכן תקשורת אני סבור שהתקשורת אינה עושה את תפקידה נאמנה בתחום הכלכלי. היא נוטה למחזר חומרים יחצ"ניים המחופשים לידיעות אמיתיות, יש לה יכולת עיכול בלתי-מספקת המתבטאת בשממה בתחום הפרשנות הכלכלית, והיא נוטה לשמש שופר לגורמים אינטרסנטיים או בלתי-מקצועיים. התוצאה היא שנושאים כלכליים אינם מגיעים לדיון מקצועי ממשי ובמקומם התקשורת עוסקת ברכילות עסקית שהיא בעיקרה "צהובה", או שאנו עדים לתורות כלכליות המומצאות ע"י גורמים חסרי בסיס מקצועי סביר. ועל כך יצא הפעם קצפו של אורי כץ.
4 תגובות:
ברוך השב!
1. כאשר קראתי במרחקים את הסיפור של ניק ה., מיד התקוממתי, והתכוונתי לשאול אותך מה דעתך: העניין של העלאת שכר המינימום היא אמורה להיות אמצעי להצלחה של הכלכלה. ומהי הצלחה? גידול בצריכה, ברמת חיים. אבל מה עם כדורנו המוגבל? להעלות סתם כך את היצור ורמת החיים, בלי ריסון מקביל, גם של הילודה, וצריכת בקר, וכו' וכו', זה חזון בלהה. ויפה ההשוואה לדוגמא השבדית, שבה תוספת השפע מכוונת לחיסכון, והייתי מוסיף ומעיר שחינוך ותרבות הם "תעשיות" אבל טביעת הרגל הסביבתית שלהם מינימלית.
2. ההתייחסות לתקשורת כמקור לאינפורמציה היא תמימה. מזמן טענתי שאמינות האינפומציה בפרוודה ואיזווסטיה היא הרבה יותר גדולה מזאת של ידיעות אחרונות. שם זה ברור שהכל בלוף. אכן צריך לחזור ללא הרף על כך שהתקשורת היא קודם כל בידור, אח"כ אמצעי מניפולציה ושיווק, האינפורמציה ככזאת נמצאת לא יותר ממקום שלישי.
חיים
יש מספר בעיות מהותיות עם מאמרו ודעותיו של אורי כץ. אציין שתים מהן:
כץ כותב: "באופן תיאורטי, כאשר אנחנו בתנאי מעבדה ולא משנים שום דבר אחר במקביל, הגדלת שכר המינימום תגדיל את האבטלה. אם אתה מעלה את השכר בחוק יהיו במדינה יותר אנשים שלא משתלם לאף מעסיק להעסיק אותם ברמת השכר החדשה, והם יהיו מובטלים. באופן מעשי מחקרים אמפיריים לא הצליחו ככל הידוע לי למצוא קשר ברור בין שכר מינימום לאבטלה..."
כץ סותר כאן את הבסיס לכל מה שהוא כתב במאמר על החשיבות של מחקרים אמפיריים ומודלים תיאורטיים בכלכלה, ועל הלוגיקות של כלכלנים שניתן להוכיח אותן תיאורטית או אמפירית, בהבדל ממה שהוא מגדיר כ"לא-כלכלנים ש"שולפים לוגיקות מהבטן" מבלי צורך להוכיח אותן תיאורטית או אמפירית".
אלא שבניגוד לדברים אלו, כץ קובע כי "הגדלת שכר המינימום תגדיל את האבטלה." אבל לקביעה 'כלכלית' זו אין בסיס שכן כפי שהוא עצמו מציין בהמשך, "מחקרים אמפיריים לא הצליחו ככל הידוע לי למצוא קשר ברור בין שכר מינימום לאבטלה".
הבעייה השנייה היא בהגדרות. כץ כותב, "כלכלה כן נוטה במובנים רבים לשיווי משקל ברגע שמגדירים את שיווי המשקל באופן נכון". אבל מהי ההגדרה הנכונה? שלא לדבר על הצורך להגדיר מראש, בבסיס התיאוריה, מהו שיווי משקל.
"אנשים כן נוהגים באופן רציונאלי במקרים רבים" מהי התנהגות רציונלית? 'הומו אקונומיקוס' לפי הכלכלנים מסוגו של כץ?. אבל אין חייה כזו, בני האדם מורכבים הרבה יותר, וחוקרים מהדרגה הראשונה כולל מקבלי פרס נובל הראו זאת. ואני לא בטוח ש"הסטיות של אנשים מהרציונאליות הן סדירות ומדידות וניתן להכניס אותן למודלים וניתוחים אמפיריים."
יש כיום הרבה כלכלנים מהשורה הראשונה, כולל בבנק אוף אינגלנד, שחושבים שיש בעיות מהותיות במדע הכלכלה ובלימודי הכלכלה. חלקם הגדול באירופה וכדאי שנקשיב להם.
על האמונה בכלכלת שוק החופשי (ממעורבות ממשלתית) שלדעת כץ היא אכן יעילה, אזכיר רק דעותיו ההפוכות של הא-גון צ'אנג מאוניברסיטת קמבריג'.
לחיים:
1. נושא שכר המינימום הוא סמרטוט אדום לרוב הכלכלנים. המטרה המוצהרת של התערבות חקיקתית זו בשוק העבודה אינה העלאת רמת החיים, אלא שמירה על "הוגנות" כלשהי בהתחלקות ההכנסה. לכן לא מדובר כאן על כדורנו המוגבל. הדחף נובע מתפיסה חברתית (אגב: יהודית-נוצרית), וההתנגדות של הכלכלנים נובעת מטענה שמדובר בהתערבות שאינה מעלה את רווחת הכלל אלא דווקא עלולה לפגוע בתעסוקה אם חלק מהמעסיקים יחליטו שברמת השכר המינימלית החדשה הם מעוניינים לצמצם את היקף התעסוקה (והייצור). הוויכוח לא נפתר, וכמו שאומר אמנון (המגיב השני) אין גם חיזוק אמפירי לטענה שהעלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה.
2. אני עדיין חושב שכמעט כל מה שאני יודע על הסביבה והעולם נובע מהתקשורת. אין תחליף אמיתי למקור זה. לכו החשיבות העצומה של התקשורת והאחריות הדמוקרטית שלה.
לאמנון:
לדעתי, טענות מקצועיות נגד מה שאמר אורי כץ מן הראוי להעלות בבלוג שלו - לא כאן. הוא אינו נוכח בבלוג זה.
אני לחלוטין לא מתייחס לכלכלה, אלא רק מעיר (ומקוה שמאיר) לאמירה הצדדית על המדע שבו לא ממציאים.
אז אני טוען שהם עושים בדיוק אותו דבר - ממציאים חוקים , מנסים להתאים אותם להתנהגות הנצפית. וכל פעם שהניסויים מראים סתירה, ממציאים חוק חדש (ההבדל היחיד הוא שמזלם של הפיזיקאים שיחק - בהקשר לכך שהם יכולים לחזור על ניסוי בדיוק באותם תנאים, כי מי שמשנה את כללי המשחק מעת לעת - או שהוא לא קיים, או שהמדענים רק מניחים את זה בטעות).
למשל , יש כוח בתוך הגרעין שנקרא
"עקרון החילוף" . איש לא צפה (בעין) בתוך גרעין האטום. אבל כשהייתי צעיר שאלתי את אותו קרוב שלי שנשוי לחברה שלכם בסגנון "מה זה השטויות האלו", והוא המשיל את זה לחוצנים שמתבוננים במשחק כדורגל בכדור הארץ, וקובעים שכל עוד הכדור נע על הדשא, הוא מפעיל כוח שמושך 22 + 3 אנשים להתרוצץ בדשא, ועוד כמה עשרות אלפים להתקבץ מסביב באצטדיון.
ויום יבוא והסימולציות האלו תהיינה מדויקות מספיק כדי לייצר בעיה חדשה - שהן תשפענה על האינפוטים . נדמה לי שכבר היום יש תוכנות חיזוי להתנהגות מנייות שמייצרות בעייה כזו...
הוסף רשומת תגובה