רשומות
אם מה שקובע את הצבעתכם בבחירות הקרובות הוא "רק" הדרישה להחליף את הקואליציה הנוכחית באחרת, לעצור את המירוץ להפיכה משטרית ואולי גם להביא להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר - יש לכם "חיים קלים": יש מגוון של אפשרויות בחירה בין הרשימות הכלולות במה שקרוי "גוש השינוי". גם בחירה באחת המפלגות הערביות תשרת את אותה מטרה. ניצחון של "גוש השינוי" יאפשר לבצע את שלוש המשימות כבר לאחר השבעת הכנסת ה-26, עוד לפני שתושבע הממשלה הבאה. אבל אם מעבר לשלוש המשימות הללו אתם מתעקשים גם לקבוע מה יקרה בשנים שלאחר חילופי השלטון, באיזה נתיב תצעד ישראל של פוסט-נתניהו - התשובה מורכבת יותר: מה שיקרה תלוי בהרכב הקואליציה וביחסי הכוחות המספריים בין הרשימות המרכיבות אותה. לכן, בבחירות מחר אנחנו לא מצביעים רק בעד/נגד החלפת ממשלת נתניהו אלא גם מכריעים לגבי כיוונים עתידיים לממשלה החדשה: הצבעה עבור כל אחת מרשימות גוש השינוי תביא אמנם לחילופי שלטון, אבל רק בחירה ברשימה ספציפית תקבע איזה שינוי יביא גוש השינוי - שינוי הנהגה או שינוי כיוון. אסור לפספס כאן: הרשימות המרכיבות את הגוש דומות אמנם זו לזו במה שנוגע לחיזוק המבנה הדמוקרטי ולהקמת ועדת החקירה הממלכתית, אבל הן שונות זו מזו בנושאים הנוגעים להכרה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים ובנושאי הפרדת הדת מהמדינה.
אני מציע לחשוב על כך שמה שנדרש כיום ממדינת ישראל איננו לחזור למצב של ה-6 באוקטובר 2023 (ערב התקפת החמאס) ולא למצב של ה-3 בינואר 2023 (ערב ההכרזה בכנסת על ההפיכה החוקתית): המצב של ישראל כיום מחייב אותה לחזור אחורה יותר מכך, אולי אפילו לחזור לשולחנות השרטוט המדיניים-חברתיים. לא מדובר ב'תיקוני פח וצבע' - המשבר שאליו נקלעה החברה הישראלית בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו צריך להוביל למסקנה שיש במבנה מדינת ישראל פגמים יסודיים. מבחינה מסוימת, החורבן שהמיטה ממשלת הימין-על-מלא יוצר הזדמנות היסטורית לשינוי כיוון. הגיעה העת לחשוב על אסטרטגיה ועל ישראל 2.0, או לפחות לבחור ממשל שיצא לדרך הארוכה שתאפשר לחברה הישראלית לפתוח את הדיון הציבורי לקראת נקודת החלטה בעתיד. לכן זו תהיה טעות להסתפק מחר בהחלפת מנהיגות: זו תהיה החמצה של הזדמנות היסטורית. אנחנו חייבים להתמודד בהמשך הדרך עם שאלות היסוד של מדינת ישראל. זה יחייב אותנו לדיון ציבורי נוקב אבל בלתי-נמנע. זה מחייב אותנו לנקוט עמדה כבר עכשיו, או לפחות לא לסגור אופציות מראש.
זה מחייב אותנו לדאוג שבבחירות הללו תקום נבחרת לאומית פוליטית שתוכל להבטיח להתמודד עם השאלות החשובות. לספינה הזו דרוש צוות חתירה מתואם, ואני חושש שגוש השינוי איננו צוות כזה: הוא הצהיר על כך במפורש כשבחר שלא להתאחד למחנה יחיד לפני הבחירות והעדיף לשמור על רשימות פוליטיות נפרדות שמתאמצות להדגיש את השונה ביניהן. בכך יש, אולי, איתות מקדים על קרב צפוי ביניהן על חלוקת שלל הניצחון.
אם מחנה השינוי איננו מחנה הומוגני (למעט הבטחה משותפת בנושא החלפת ההנהגה ועצירת ההפיכה החוקתית) אלא הוא פדרציה של רעיונות שונים (ואפילו מנוגדים) - אני מציע לקחת זאת בחשבון בהטלת פתק הבוחר מחר. אני מציע להתייחס ברצינות להצהרותיהן של הרשימות על השונה ביניהן. לא מספיק להצביע על רשימה כלשהי המשתייכת לגוש השינוי - עלינו להחליט באיזו רשימה לבחור ולדעת שלמחרת הבחירות מדובר בהכרעה בנושאים אסטרטגיים - לא בבחירה פרסונלית של מנהיגים. אין משיח - זו הכרעה דמוקרטית שלנו לגבי עתידה של ישראל. בין הרשימות שמרכיבות את גוש השינוי יש כאלו שמתנגדות לסיום הכיבוש ויש כאלו שמצהירות שהשליטה בכל שטחי ארץ ישראל היא המטרה ארוכת-הטווח של ישראל (או לפחות כורח), יש רשימות שמאמינות ברפורמה ליברלית של החיים האזרחיים בישראל ויש כאלו שמתנגדות להפרדת הדת מהמדינה. אם כך, לא נוכל לטמון את הראש בחול - עלינו לבחור: אסור שהרעיון היחיד שמנחה אותנו בהטלת הפתק הוא "רק לא ביבי" או הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
