רשימת הדרישות שלי

המחאה הנוכחית חרתה על דגלה את הסיסמא "צדק חברתי". מדובר כמובן במושג ערטילאי: ההבחנה שמצב מסוים מתיישב עם צדק חברתי יותר מאשר מצב אחר היא לכל היותר פרי הסכמה בין אנשים, לא משהו אובייקטיבי שמסתכל מהצד היה מזהה. ובכל זאת, מאות אלפי אנשים חוזרים בדבקות על הסיסמא. מן הסתם יש ביניהם הסכמה על כך שהמצב הנוכחי - ומדובר כנראה בתפיסה לגבי התחלקות הכנסה ורכוש - איננו מתיישב עם מה שנראה להם צודק חברתית.

הבעיה בדרישה של הציבור לצדק חברתי היא כפולה: ראשית, ישנה שאלה עד כמה שינויים שמשפרים את מצבו של פרט א' על-חשבון פרט ב' יכולים להיחשב כמצב יותר צודק (דוגמא: הקלות במס הכנסה למשלמי משכנתא או לאמהות עובדות המעסיקות מטפלות במשק ביתן, ובתמורה העלאת שיעורי מס ההכנסה לכל היתר); שנית, כדי שהדרישה הכללית המופנית כלפי הממשלה לפעול למען יותר צדק חברתי תהיה מעשית – היא צריכה להיות מתורגמת לדרישות ספציפיות: בכמה יופחת שיעור המע"מ, בכמה יוגדלו שיעורי מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות והחל מאיזו מדרגת הכנסה הם יחולו, וכו'. ללא דרישות מפורשות לא ניתן יהיה לשפוט אם הממשלה אכן פעלה להגברת הצדק החברתי.

כבר כתבתי ברשימה קודמת בבלוג זה שהסיכון בפירוט הדרישות הוא שהתהליך עלול לפלג את מחנה המחאה לקבוצות אינטרסים (האינטרסים של תושבי הפריפריה אינם זהים לאלו של משפחות צעירות מאזור המרכז ולא לאלו של סטודנטים רווקים), והוא עלול להכניס את הממשלה למצב נפשי של ניהול משא ומתן במקום למצב של הקשבה. זוהי גם התחושה שמתעוררת כשקוראים את ההטפות המתנשאות של דוברי הממשלה על מיגבלות התקציב ועל הצורך להיות ריאליים בניסוח הדרישות. הפילוג הסקטוריאלי מנוגד למטרת המחאה: מן הסתם היא מבשרת על אחדות אינטרסים בדרישה לשנות את פני החברה בישראל - לא על מאבק סקטוריאלי על חלוקת העוגה. לכן טוב יהיה אם הדרישות תהיינה עקרוניות, ושהרשימה תהיה מקיפה ככל האפשר: מי יודע מתי שוב תיווצר ההזדמנות שיוצרת מחאה המונית שכזו.

עת, לכן, להגדיר דרישות. אני מציע לכולנו לזכור שמדובר ברגע היסטורי, שבו קבוצות נרחבות מהאוכלוסייה עוסקות בהגדרה מחדש של העדפותיהן לגבי פני החברה בישראל. זו לא עת לעסוק בשיעור המע"מ - זו עת לחשוב ברמה העקרונית.

אני מוצא לנכון להביא להלן את רשימת הדרישות האישית שלי: אלו הדברים שאני הייתי רוצה לראות במדינת ישראל. לכל אחד מאיתנו יש מאוויים אישיים, המשקפים את ניסיונו, העדפותיו ואישיותו. אלו המובאים כאן הם שלי. כל אחד יכול להסכים או להתנגד, להוסיף או לגרוע. כאמור, זוהי רשימה של עקרונות: תרגומה לתכנית אופרטיבית – יעדים, לו"ז, תקציב - אינו תפקידי. חשיבותה של כל רשימה כזו – שלכם ושלי – היא בכך שאנו נוטלים על עצמנו את האחריות לפניה של החברה הישראלית. אם ניטול אחריות זו - רשימות אלו יתוו בסופו של דבר את ההיערכות הפוליטית של ישראל ובעיקר - את מצעי המפלגות בבחירות הקרובות.

רשימת הדרישות

1. חינוך

• יופעל הסדר לחינוך חינם מגיל 0. חינוך מהגיל הרך הוא המכשיר שיבטיח מתן הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל
• הזכות לחינוך חינם תהיה מותנית במבחני הכנסה: בעלי יכולת יידרשו להשתתף (ולו גם חלקית) במימון החינוך  של ילדיהם
• החינוך הגבוה יהיה נגיש כלכלית לכלל שכבות האוכלוסייה בסיוע קרנות ממשלתיות שיעמידו אשראי למימון שכ"ל ולקיום לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. החזר האשראי יידחה לשנים שבהן ייהנה הסטודנט מפירות השקעתו

2. רווחה

• יונהג ביטוח סיעודי ממלכתי כחלק מהביטוח הרפואי, כדי להבטיח שכל האוכלוסייה תהיה זכאית לכיסוי הוצאות סיעוד במקרה הצורך
• יונהג ביטוח פנסיוני מנדטורי, ממלכתי, לגבי כלל העובדים, לרבות עובדים זמניים, עובדי חברות-העסקה, עובדים זרים, עקרות בית, עובדים שאינם מקבלים שכר (מלצרים) וכו'.
• יוגדלו קצבאות הביטוח הלאומי לנתמכים החסרים מקור הכנסה אחר, כדי לאפשר להם קיום מינימלי עצמאי

3. דיור

• תונהג מחויבות ממשלתית מפורשת לתמיכה ביכולתם של משקי הבית לרכוש דיור. מחויבות זו תתורגם לכללי סיוע ברורים.
• תוגדר מחויבות ממשלתית מפורשת לייצוב מחירי הדירות. יוגדרו כללים למחויבות זו (מדדים), מערכת בקרה ודיווח, וכלי מדיניות הנחוצים כדי לעמוד בה.
• תינתן ערבות מדינה לאשראי פרטי לדיור לקבוצות אוכלוסיה החסרות הון עצמי, כדי לאפשר גם להן להגיע לדירה בבעלותן באמצעות אשראי חופשי
• יבוטל הפטור ממס שבח על מכירת דירות. שיעור המס יושווה לשיעור המס על השקעות אחרות

4. שירות לאומי

• יונהג שירות לאומי חובה לקבוצות אוכלוסיה שאינן מחויבות לשרת שירות חובה בצה"ל. ייקבעו מסלולים בהם יוכלו כל האזרחים להשתלב בשירות הלאומי
• תקופת השירות הלאומי תהיה זהה לזו של שירות החובה בצה"ל
• יונהג תשלום שכר מלא למשרתים בשירות החובה – בין שירות בצה"ל ובין במסלולים אחרים. התשלום יחייב את המדינה להעריך כלכלית את אורך השירות הרצוי לה ואת המסלולים הנחוצים לה, ומצד שני יאפשר למשרתי החובה לקבל שכר הוגן תמורת שירותם ולצבור חיסכון אישי להמשך חייהם.

5. התייעלות משקית

• תבוטל השיטה הקיימת של קצבאות הילדים העצמאיות והיא תוחלף בזיכויים של מס הכנסה (לרבות מס הכנסה שלילי) כדי לתמוך ביציאה לעבודה של ההורים. תמיכה באוכלוסייה שאינה עובדת תתבצע דרך מערכת הרווחה - לא קיצבאות ילדים
• יבוטלו הסכמי השכר הנהוגים בשירות הציבורי המבטיחים לעובדים קביעות לכל חייהם, והם יוחלפו בהסכמים לתקופות קצובות המאפשרים רענון כוח אדם בשירות הציבורי באמצעות מכרזים הפתוחים לכלל האוכלוסייה; השכר בשירות הציבורי יושווה בכך לשכר של מקצועות מקבילים במגזר הפרטי; תבוטל האפשרות של עובדי השירות הציבורי לפרוש פרישה מוקדמת בשכר (פנסיה מוקדמת) ע"ח הציבור
• תבוטלנה הגבלות היבוא, תבוצע השוואה של שיעורי המכס על כלל היבוא וייחשף הייצור המקומי לתחרות מחו"ל
• יופרטו וישודרגו שירותי הדואר
• תשלומי ההעברה של משרד הביטחון (נכים, משפחות שכולות, פנסיה של משרתי מערכת הביטחון וכו') יוצאו מתקציב מערכת הביטחון ויועברו לתקציב האזרחי (פנסיה, הביטוח הלאומי) כדי להפריד בין עלות הביטחון לסעיפים שאינם קשורים ישירות לביטחון המדינה

6. שיפור השירות לאזרח

• יוגדלו התקציבים של משטרת ישראל כדי לחזק את הביטחון לאזרחים; ישודרג ויוגדל כוח האדם המועסק בידי משטרת ישראל
• יוגדלו תקציבי הבריאות כדי לשפר את איכות שירותי הבריאות הציבורית
• יוגדלו תקציבי מערכת המשפט כדי לקצר תורים ולהגביר את האכיפה

7. חלוקת הכנסה

• תוגדל הדיפרנציאציה בשיעורי המיסוי הישיר: יוגדל שיעור מס ההכנסה השלילי לבעלי ההכנסות הנמוכות, תבוצע "מתיחה" של מדרגות המס כך שבעלי הכנסות בינוניות-גבוהות ישלמו שיעורי מס שוליים סבירים (35%), ותוגדרנה מדרגות מס נוספות עם שיעורי מס גבוהים יותר ברמות השכר הגבוהות
• יוטל מס על עיזבון מעבר לסכום מסוים למקבל, כדי להקטין חלקית את חוסר השיוויון בהזדמנויות
• יוגדל שיעור המיסוי על ההכנסה מהון יחסית להכנסה מעבודה

8. מיסוי

• תוטל חובה לדיווח שנתי למס הכנסה על כלל האוכלוסייה כחלק מהמלחמה בהון השחור
• יבוטלו הפטורים השונים הקיימים במערכת המס, והם יוחלפו בהטבות גלויות בצד ההוצאות. הפטורים הקיימים יוצרים אובדן הכנסות של מיליארדים ללא שקיפות ציבורית לגבי עלות הטבות המס, תחולתן וההצדקה החברתית להן
• יבוטל הפטור ממס הכנסה על ההפרשה לקרנות ההשתלמות. אלה אינן קרנות למימון השתלמות אלא "מפלטי מס" השמורים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק, ואין לפטור זה שום הצדקה כלכלית או חברתית
• יוחל מע"מ על מכירת ירקות ופירות. הנימוק ההיסטורי (אי יכולת אכיפה) אינו קיים עוד ואין לפטור הקיים שום הצדקה חברתית
• תוכרז מלחמה על מעלימי הכנסה הפועלים בתחום מכירת השירותים למשקי בית

9. תחרות וזכויות הצרכנים

• יוקם משרד ממשלתי חדש לענייני לצרכנות שתפקידו יהיה להגן על רווחת הצרכן ולהבטיח תחרות במגזר הקמעונאי, ובראשו יעמוד השר לענייני צרכנות
• תוגבר התחרות המקומית ע"י מניעת ריכוזיות-יתר ופתיחת השוק ליבוא מתחרה
• יוגבל גודלם של המתווכים הפיננסיים השונים (בנקים, חברות ביטוח, קופות פנסיה וכו') כדי להקטין את כוחם המונופוליסטי ואת הסיכון המערכתי שהם יוצרים. מתווכים פיננסיים לא יוכלו להיות בעלי פלח שוק של מעל 10% כ"א
• יצומצם מספר העובדים הזרים למינימום הכרחי. קיום עובדים זרים – חלקם גם ללא זכויות סוציאליות - פוגע בעובדים מקומיים חסרי השכלה

10. תחבורה

• תינתן עדיפות מעבר לתחבורה הציבורית בכל נתיבי התחבורה כדי לעודד מעבר נוסעים לתחבורה ציבורית ולהגביר את מהירות התנועה הממוצעת בכבישים
• ישופר טיב השירות שמספקת התחבורה הציבורית: תוגבר תדירות התחבורה הציבורית, תוגבר התחרות בין מספקי השירות ותונהג תחבורה ציבורית גם בשבתות ובחגים
• תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית יופחתו לרמה סמלית, כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית וכדי לתמוך במעבר אוכלוסייה לפריפריה

מה לא שכחתי?

למרות שמדובר ברשימה אישית, וכל אחד מוזמן להוסיף לה או להפחית ממנה כראות עיניו, יש סעיפים המושמעים כיום במדיה ואינם כלולים כאן - ולא מתוך שיכחה.

הדרישה להאצת קצב הבנייה אינה נראית לי נכונה. לא קיים כיום מחסור בדיור בישראל, קצב הבנייה הנוכחי מספק לדעתי את הביקושים החדשים, ועליית המחירים של השנים האחרונות אינה מעידה על קצב בנייה נמוך מידי אלא על ביקוש ספקולטיבי גבוה מידי.

הקריאה להתערבות ממשלתית להגנה על הדייר אינה נכונה בעיני. ההיסטוריה של התערבות ממשלתית להגנה על דיירים הביאה בעבר רק להסתבכויות קשות, לחלוקה חברתית שרירותית ולהתדרדרות של שכונות. קשה להתערב בשוק הדיור מבלי לגרום לנזקים העולים על הרווח המיידי.

הדרישה להפחתת שיעור מע"מ נראית לי מוטעית. מע"מ הוא מכשיר פיסקלי רב עוצמה, פשוט יעיל בגבייה. הקטנת שיעור המע"מ תיצור "חורים" שידרשו הטלת מיסים אחרים, פחות אפקטיביים ופחות יעילים בגבייה.

הכרה בהוצאות הריבית על המשכנתא לצורך מס הכנסה נראית לי שגוייה. למיטב ידיעתי, ארבעת (או חמשת) העשירונים התחתונים בישראל אינם מגיעים לסף ההכנסה המחייבת בתשלום מס. לכן כל ניסיון ליצור הטבת מס למשלמי משכנתא הוא ניסיון לעזור לעשירונים העליונים, זה על חשבון זה. אין הצדקה חברתית להטבת מס זו, והיא תחייב מן הסתם גביית מס ממקורות אחרים.

סיבסוד סטודנטים - שכ"ל ושכ"ד - נראה לי שגוי. מדובר בילדיה של קבוצת אוכלוסייה מבוססת, שיש להם אופק השתכרות חיובי. במקום לסבסד את ההשקעה בחינוך הגבוה עדיף היה להבטיח מקורות מימון נוחים שיאפשרו לסטודנטים שאינם בני האוכלוסייה המבוססת להגיע גם הם לתארים אקדמיים. הם כבר יוכלו להחזיר את חובם מתוך תשואתם הצפויה על השקעתם

ועוד כמה הערות "בגדול"

• המהפכה החברתית יצאה לדרך. ניסיונות לעכב ולהקטין אותה יכולים להצליח רק זמנית. גם אם המהלך הנוכחי ייחלש ויתפוגג - מערכת הבחירות הבאה תוכתב ע"י האמירות שהופיעו באירועים האחרונים
• חיזוקה של ישראל מחייב חיזוק הדמוקרטיה. פרט לכך שעלינו להאמין ביכולתו של התהליך הדמוקרטי להביא לשינוי המבוקש ולהתגייס לשינוי המערך הפוליטי הקיים - היה כדאי אולי לחזק את יכולת המשילות. צעדים סבירים בכיוון זה הם העלאת אחוז החסימה כדי להקטין את יכולתן של קבוצות המיעוט להכתיב לרוב, והנהגת שיטה שתעניק למפלגה שזכתה ברוב הקולות בבחירות יכולת להיות פחות תלויה במפלגות "לשון מאזניים" בהקמת ממשלה.
• הקריאה לאפשר לשכבות הביניים לחיות ביתר רווחה יכולה לבוא רק בחלקה ע"י פעולות של חלוקה מחדש של ההכנסה. מעבר לכך, המקור האמיתי לשיפור רמת החיים בישראל יבוא מהשגת הסכם שלום עם הפלסטינים, מהפסקת פיתוחה של מדינת השטחים, ומגיוס המגזר החרדי למעגל העבודה ולחוג משלמי המיסים.