יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

העלאת הריבית בארה"ב: מה, למה וכיצד זה ישפיע עלינו



סופה של תקופה: הבנק הפדרלי מעלה את שיעור הריבית
הבנק הפדרלי הודיע היום (16.12) על העלאת הריבית הקצרה ל- 0.25%. מהלך העלאת הריבית בארה"ב הוא כנראה המהלך הצפוי ביותר שהיה מעולם. הוא צפוי לפחות כבר מספר חודשים, והמחסום האחרון לגבי ההחלטה להתחיל את תהליך ההמראה של הריבית (lift-off, בתקשורת) הוסר כשנתוני דוח התעסוקה לחודש נובמבר 2015 הצביעו על גידול מעבר למה שהוגדר ע"י ה- FED כתנאי הכרחי ומספיק להחלטה על העלאת הריבית. לפי סקר של חברת בלומברג כ-80% מהאנליסטים בשוק ההון העריכו בתחילת החודש שה- FED יעלה את הריבית בישיבה של היום. זה טוב, כי זה אומר שהשווקים לא יהיו מופתעים, ואז ההודעה על העלאת הריבית תתקבל ללא זעזוע.
אז עכשיו הריבית מתנתקת מקו האפס לראשונה אחרי 7 שנים, ואנחנו נכנסים (לראשונה מזה 10 שנים) לתוואי של ריבית עולה. לפי הערכות גורמים בשוק ההון האמריקני נראה עוד כמה אירועים של העלאת ריבית בשנה הקרובה, שכן לא מדובר כאן במעבר חד, של החזרת הריבית לרמה היסטורית כלשהי, אלא בתהליך הדרגתי ואיטרטיבי שבו הבנק הפדרלי מתחיל בזהירות להעלות את הריבית כשעיניו נתונות כל הזמן ל"שעונים" הסטטיסטיים השונים המעידים על תגובת המשק. ככל שהמשק האמריקני יהיה אדיש להעלאת הריבית - כך היא תהיה נמרצת יותר.
לא מדובר כאן בניסוי שיש לגביו 'מפות': מעטים אירועי העבר של העלאת ריבית בארה"ב, והם ארעו בנסיבות כלכליות שונות מהמצב כיום. זוהי הסיבה שאנו רואים כ"כ הרבה פרשנויות וניחושים לגבי מהלך ההתפתחות העתידי, וזוהי גם הסיבה לכך שקיים היסוס לגבי עצם היציאה לדרך. החשש הוא שהעלאת הריבית תפגע בתהליך ההבראה האיטי-ממילא של המשק האמריקני, ואז ה- FED ייאלץ לשוב ולהפחית את הריבית; מאידך גיסא, רובץ האיום של התעוררות האינפלציה במקרה של השארת הריבית הנמוכה, בגלל הניפוח המוניטרי העצום שהיה בארה"ב מאז המשבר.
מה הרקע?
מאז 2008 המשק האמריקני נמצא במיתון כלכלי, תוצאה של משבר פיננסי שהחל בשוק המשכנתאות והתפשט למערכת הפיננסית האמריקנית כולה ואף לאיחוד האירופי. הניסיון למנוע גלישה של הכלכלה ממיתון לשפל חמור (המיתון הנוכחי מכונה בארה"ב The Great Recession, להבדיל מהשפל ששרר בשנות ה-30' שנקרא The Great Depression) נשען על מדיניות מוניטרית מרחיבה, שבמרכזה הפחתת הריבית לשפל היסטורי. שמירה על ריבית אפסית נועדה לעודד השקעות חדשות כדי לשמור על הפעילות הכלכלית מפני קריסה. בשנים האחרונות, שנים של התאוששות מפתיעה באיטיותה, התקיים דיון מקצועי מתמשך באיזו נקודת זמן יוכל הבנק הפדרלי לשוב ולהעלות את הריבית מבלי שהעלאה זו תגרום לנסיגה של הפעילות הכלכלית. אנלוגיה אפשרית לדילמה זו היא אולי מהתחום הרפואי: החזקה של ריבית אפסית היא מעין הרדמה מלאכותית שתפקידה להקל על החולה להתאושש, ולכן העלאת הריבית היא כמו הפחתה הדרגתית של המינון של חומרי ההרדמה. עיני הכל יהיו נשואות בחודשים הקרובים אל צגי הנתונים החיוניים של המשק האמריקני. זה יעסיק את אנשי שוק ההון, זה יפרנס את התקשורת והפרשנים, וזה ימית משעמום את שאר הציבור.
כיצד זה ישפיע על שוקי הדיור והמשכנתאות?
העניין שלנו מתחדד כשמתקרבים לתחום המשכנתאות. הבנק הפדרלי אינו קובע את ריבית המשכנתאות בארה"ב - היא נקבעת בשוק ההון ע"י ביקוש והיצע לני"ע מגובי-משכנתאות (MBS). לכן העלאת הריבית היום אין פירושה שגם ריבית המשכנתאות התייקרה היום. אבל מדובר בשוקי הון, ויש קשרי גומלין בין השווקים. לכן, הערכת הכלכלנים בארה"ב היא שהעלאת הריבית הקצרה היום ע"י ה- FED תביא בהמשך לעלייה של ריבית המשכנתאות שם. הריבית הממוצעת על משכנתאות ל-30 שנה (ריבית קבועה) עמדה בדצמבר על כ-4.0%, והיא תעלה כנראה במהלך השנה הקרובה בכחצי אחוז. זוהי תחזית שמציגה תרחיש לפיו לא נראה מהפך בשוק הדיור בארה"ב בשנה הקרובה, אבל נראה כנראה האטה מסויימת של הביקוש לדיור. האם זה יקרה? ומה יקרה למחירי הבתים? אפשר רק להבטיח שיהיה מעניין לעקוב.
האם העלאת הריבית תגיע לישראל?
העלאת הריבית הקצרה בארה"ב אינה אירוע מקומי. היא מבשרת על שינוי דומה שצפוי גם בישראל, כי בעולם של תנועות הון חופשיות אין עוד לבנק ישראל חופש מוחלט לגבי קביעת הריבית. זוהי הרי הסיבה המקורית מדוע בכלל הופחתה הריבית בישראל: המשק הישראלי לא היה מאויים ע"י תהליך של מיתון כלכלי, אבל לולא הופחתה הריבית בישראל היה נוצר פער ריביות לטובת ישראל שהיה מושך תנועות הון שהיו מחזקות את שער השקל ופוגעות ביצוא ובייצור המקומי. מעניין גם שבישראל ניסה הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחזרה לרמה סבירה (הריבית בישראל הועלתה מ- 0.5% בספטמבר 2009 ל- 3.25% במאי 2011), אבל המדיניות המוניטרית המרחיבה בארה"ב והמשבר במשקי האיחוד האירופי גרמו לבנק המרכזי לשוב ולהוריד את הריבית. לכן, גם אם נראה סימנים מסויימים של עצמאות (ראו את הכרזתה של נגידת בנק ישראל) - הכיוון הכללי של הריבית השקלית די ברור.
ומה תעשה העלאת הריבית בשוקי הדיור והמשכנתאות בישראל?
העלאת הריבית בישראל צפויה להשפיע גם היא על שוק הדיור ועל שוק המשכנתאות. ייקור הריבית (כשליש מהלוואות המשכנתא בישראל הן שקליות בריבית משתנה) יביא לייקור מיידי של הרכיב הזה. כמו בארה"ב, העלאת הריבית הקצרה צפויה להשפיע באותו כיוון על הריבית הארוכה, ולכן גם ההלוואות בריבית קבועה תתייקרנה, גם אם לא מיד. המשמעות של עליית הריבית היא כפולה: לחוסכים, עליית הריבית על הנכסים הפיננסיים תקטין את הנטייה של השנים האחרונות להשקיע בדירות; ללווים, עליית שיעור הריבית כמוה כהתייקרות של עלות הדירה. שתי ההשפעות צריכות לפעול לאותו כיוון: להקטנה מסויימת של הביקוש לרכישת דירות. מה יקרה למחירי הדירות ולחברות הבנייה ככל שתהליך עליית הריבית יימשך? אינני יודע, ואני מציע לא להקשיב למי שטוען שהוא כן יודע. אם בכל זאת אתם מחפשים סוג של חשיבה What if - אני מציע לקרוא רשימה שכתבתי בבלוג זה בחודש מרץ השנה שעסקה בהתוויית תרחיש אפשרי של המשק הישראלי (ראו: "מה יקרה כשהריבית תעלה?", 25 במרץ 2015).
ועוד נקודה
נקודה אחת שיש לתת עליה את הדעת היא השפעת עליית הריבית על הלוואות משכנתא ישנות. בעוד שלווים חדשים יכולים לקבל החלטות לאור שינויי הריבית (לדחות רכישה, לשנות תקציב רכישה) - לווים קיימים ייאלצו לספוג עלייה של תשלומי המשכנתא החודשיים (זה יקרה מהר: כבר בתשלום הקרוב לאחר העלאת הריבית). חלקם אפילו נטלו את מלוא ההלוואה במגזר השקלי הלא-צמוד (הלוואות "פריים"), והם ייפגעו (תזרימית) יותר. עד כמה התופעה הזו תהיה משמעותית ותביא לקשיים של לווים? זה תלוי בתוואי הריבית בשנים הקרובות.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

מה דעתך על תמהיל המשכנתא
הזה ?

יניר אמר/ה...

הפוסט טוב, אבל כמה הערות:

1. כולם מדברים על העלאת הריבית בארה"ב אבל נראה שאף אחד לא שם לב כמה בנקים מרכזיים *הורידו* ריבית השנה: גוש האירו, דנמרק, נורבגיה, שבדיה, שוויץ, אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה, טאיוואן, קוריאה הדרומית וכן מדינות מתפתחות רבות (בפרט, סין והודו). כמו-כן, ביפן הבנק המרכזי האיץ את ההרחבה המונטירית שלו. אז לא הייתי אומר שהכיוון של הריבית השקלית הוא ברור...

2. בשנות האלפיים לא הייתה שום קורלציה משמעותית בין ריבית הבנק המרכזי בארה"ב לבין הריבית על משכנתאות ל-30 שנה:
http://curiouscat.com/images/30_year_rate_fed_fund_rate_2000-apr_2008_660.jpg