התנהלות כלכלית דומה לנהיגה בשעת לילה: הראות מוגבלת, פנסי הרכב מאפשרים לכם לראות רק חלק מהדרך שלפניכם, ויש לקחת בחשבון הפתעות. זהו המצב הקבוע בזמנים רגילים, אבל אנחנו לא מצויים בזמנים רגילים: ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים יצרו ערפל סמיך שירד על הארץ ומכסה את המשך הדרך. זה מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות.
ברקע לאירועים, אנחנו נמצאים בסיומו של תהליך ארוך-טווח של יציאה מהמיתון הגלובלי שנוצר בעקבות המשבר הפיננסי העולמי של 2008/9. תהליך השיקום הארוך נשען על מדיניות מוניטרית מרחיבה שננקטה במתואם על-ידי הבנקים המרכזיים כדי למנוע מהשווקים לקרוס ולהוביל את העולם לשפל כלכלי. וזה הצליח: אט-אט המשק העולמי התאושש. הביטוי הבולט של המדיניות המוניטרית המרחיבה במציאות היומיומית של משקי הבית היה ריבית אפסית. אלא שלריבית הנמוכה הייתה השפעת לוואי בעייתית: היא 'תידלקה' עלייה מתמשכת של מחירי נכסים (מניות, נדל"ן) ברוב המדינות, עד כדי יצירת איום שמדובר בבועה שיש סיכון שתפקע כשהיא מחוללת הרס. לכן, ככל שהתרבו הסימנים שהמשק העולמי מתאושש מהמיתון וחוזר למסלולו הרגיל התחזקה ההכרה שאפשר - לאט ובזהירות - להעלות את הריבית בחזרה לרמה סבירה.
בעוד כל העיניים נשואות לתהליך השיקום האיטי ולהעלאה הדרגתית של שיעור הריבית - הופיעה לפתע בחיינו מגפת הקורונה וטרפה את הקלפים. למגפת הקורונה היה אפקט דרמטי ישיר וקצר - ירידת התפוקה בגלל ההגבלות בשוק העבודה וצמצום דרסטי של הפעילות בחלק מענפי המשק - אבל גם אפקט עקיף, ארוך: שיבוש שרשרת האספקה הבינלאומית. זה מצידו גרם למחסור זמני של חומרי גלם ומוצרים ובעקבות כך לפגיעה בייצור התעשייתי במקומות שונים בעולם ולשינויי מחירים חדים. כתוצאה מכך, למרות שמגפת הקורונה כבר נבלמה ברוב העולם - אנחנו חיים עדיין בצילו של מחזור עסקים מוזר שהיא גרמה. וכמובן שיש לזכור שסין - הענק התעשייתי של זמננו, שהצליחה למנוע את התפשטות המגפה על-ידי מדיניות סגר אגרסיבית - עדיין חשופה לפריצתה של מגפת הקורונה, וקיים חשש שהתפרצות המגפה שם תביא לפגיעה חמורה בייצור ולכן לזעזוע כלכלי שיורגש בכל העולם.
אחת ההשלכות המפתיעות של מגפת הקורונה היא התחדשות האינפלציה במערב. לכאורה, תנודות המחירים שיצרו השיבושים בשרשרת האספקה העולמית היו צריכות להיות קצרות-טווח: ויברציה, לא יותר מהפרעה חולפת. אבל ככל שחולף הזמן הולך ומסתבר שהתנודות העירו מריבצה את מפלצת האינפלציה והנתונים מצביעים על תהליך מתמשך ועיקש של עליית מחירים. הבעייה עם האינפלציה איננה רק עצם ההפתעה נוכח תחייתה מחדש אלא העובדה שהבנקים המרכזיים עוסקים כבר שנים בהרחבה מוניטרית משמעותית שמטרתה לעודד את צמיחת המשק הריאלי. ההנחה שלהם הייתה שאינפלציה היא מחלה שכבר איננה קיימת. אבל אם הם טועים - ההרחבה המוניטרית של השנים האחרונות היא בעייתית שכן היא החמצן שעלול לפרנס את הבעירה האינפלציונית. לכן אנו רואים את הבנקים המרכזיים בכל העולם נחלצים במרץ להעלאת הריבית. זהו תפקיד קשה, גם בגלל ההתנגדות של חלקים מהציבור לעצם העלאת הריבית וגם בגלל החשש שהבנקים המרכזיים הגיבו מעט באיחור והמפלצת כבר יצאה ממאורתה. עם כל הכבוד לכלכלנים (ויש כבוד) אני מציע לכולנו להבין שאין לכלכלנים כלים (או אפילו מפות) שמאפשרים להם לנווט את המשק בביטחה לעבר מצב של יציבות מחירים מבלי להסתכן בפגיעה בצמיחה ובתעסוקה. הם מנווטים בחושך. לכן צפוי שנראה בהמשך כיצד הבנקים המרכזיים נוקטים צעדים אמיצים ושקולים, אבל אין ערובה לכך שיצליחו: ייתכן שניקלע למיתון כלכלי, ייתכן שקצב האינפלציה לא יחזור לאזור היעד. זה לא כי הכלכלנים אינם מוכשרים וזה לא אומר שהדיוט (או קוף) היה יכול לפעול טוב מהם: זה כי הידע שלנו בניהול המקרו-כלכלי מוגבל. אנחנו כנראה נחכים תוך כדי התהליך. לפחות הדור הבא של סטודנטים יצא נשכר.
התובנה שייתכן שזעזועי המחירים הספורדיים מבשרים על כך שהתהליך האינפלציוני מתחדש ושהבנקים המרכזיים ייאלצו להעלות את הריבית מהר יותר משהתכוונו - גורמת לזעזועים בשוק ההון. התאמה לשינויי הריבית הייתה אמורה להתרחש בכל מקרה, אבל על רקע בועות הנכסים והנדל"ן שהתפתחו בעשור וחצי האחרונים קיימת אנרגיה האצורה במערכת ועלולה לגרום לאפקט משברי במקום 'נחיתה רכה'. אפקט הפחד גורם לזעזועים מוגברים, עצבניים, בשוקי המניות. הוא גם ישפיע לרעה על האומץ של חברות להמשיך במהלכי השקעה ופיתוח ועל יכולתו של הסקטור העיסקי לגייס הון. ענן מקדיר את האופק. הוא יגיע בהכרח גם לשוק העבודה.
אחד התחומים שבהם עליית הריבית צפויה להשפיע הוא שוק הדיור. עליית הריבית על משכנתאות (בארה"ב העלייה בחודשים האחרונים היא כבר משמעותית; בישראל היא רק התחילה) מקטינה את המנוף הפיננסי שיכולים משקי בית להפעיל בגלל עליית היחס בין נטל התשלום החודשי לבין גודל ההלוואה. תקציבי הרכישה יקטנו. כתוצאה, צפוי שיקטן הביקוש לרכישת דיור. מאחר שמחירי הדירות הגואים במערב אינם תוצאה של חוק טבע אלא הם שיקפו גל ביקוש ספקולטיבי שנשען על הפער שבין הציפיות לגבי עליית מחיר הדירות לבין שיעור הריבית - יש לצפות כעת להיפוך: לתהליך של ירידת מחירי דירות. התפתחות זו, לכשתגיע לישראל, תסכן את יציבותו של ענף הבנייה: היזמים כבר צברו קרקעות יקרות לצורך בנייה למגורים, וירידת מחירי דירות תסכן אותם. מעבר לכך, העובדה שכבר למעלה מעשור הציבור בישראל התרגל לרכוש דירות בהסתמך על אחוז גבוה של הלוואות לא צמודות שהריבית בהן משתנה על בסיס ריבית הפריים משמעותה שהתשלומים השוטפים של לווים ותיקים (כאלו שכבר נטלו הלוואות ורכשו דירות) יגדלו בשנה-שנתיים הקרובות. כתוצאה מכך, ציבור רחב של לווים ותיקים שהצליחו עד-כה להתמודד עם נטל התשלומים השוטפים, עלול להיקלע לקשיים. קשיים אלו אינם אמורים לכאורה לפגוע בבנקים ולגרום להם להפסדים בגין חדלות-פירעון, שכן שיעור המימון הנמוך המקובל בישראל מבטיח את הבנקים מפני הפסדים בגין האשראי לדיור, אבל ייתכן שנהיה עדים להיקלעותו של ציבור רחב של לווים למצוקה כלכלית. יהיה מעניין באולפני הטלוויזיה.
על כל הבעיות שמנינו יש להוסיף את העובדה שהחל מ-24.2.2022 מתנהלת באירופה מלחמה. עוד לפני שננסה להעריך התפתחויות גיאופוליטיות אפשריות ותרחישים שליליים שעלולים להתממש - כבר ברור שהמלחמה באוקראינה תשליך על ההתפתחויות הכלכליות בשאר העולם. רוסיה ואוקראינה הן ספקיות עיקריות של דגנים לחלקים של העולם, וחסימת היצוא האוקראיני על-ידי הרוסים תגרום למשבר מזון עולמי. מחירי האנרגיה כבר התייקרו. מחצבים נדירים שרוסיה מייצאת צפויים להתייקר. החרם הכלכלי שארה"ב מטילה על רוסיה יגרום גם הוא להפרעות בסחר העולמי ולכן להתייקרות סחורות.
מה לכל זה ולנו, משק בית קטנטן? חשוב להבין שבעולם יציב-יחסית יכולנו להתנהל כאילו לא קיימת אי-ודאות. ייתכן שהלוקסוס הזה לא יימשך בשנים הקרובות. שינויי הריבית ישפיעו על ערך השקעותינו וחסכונותינו. הם ישפיעו גם על יכולתנו להסתמך על אשראי זול לרכישת דירה או לרכישת רכב. ייתכן ששוק הדירות יעבור ממצב של עליית מחירים מתמדת למצב אחר, ממצב של "שוק של מוכרים" למצב של "שוק של קונים". ייתכן שניתקל בהתקררות של שוק העבודה. אל תראו במה שנכתב כאן הערכות או תחזיות - זוהי רק אזהרה שערפל ירד על המשך הדרך. סעו ביתר זהירות.
