תופעת חדלות-הפירעון בארה"ב מפעפעת כלפי מעלה

התופעה של חדלות-פירעון בקרב לווי משכנתאות בארה"ב מפעפעת בהדרגה כלפי מעלה: בעוד שבתחילת המשבר הנוכחי היתה התופעה של חדלות-פירעון מרוכזת בעיקר בקרב משקי בית בעלי הכנסות נמוכות-יחסית, בהדרגה גובר משקלם היחסי של משקי בית מבוססים. אם נחלק את הלווים לשלושה רבדים לפי ערך הבית, הרי שהיסטורית השליש התחתון היווה כ- 55% מחדלות-הפירעון, השליש האמצעי כ- 30% והשליש העליון כ- 15%. מצב זה השתנה מעט בשנים 2004-2005, כשהחלה לתסוס בעיית הלוואות הסאבפריים ומשקלם של הלווים מהשליש התחתון עלה והתקרב ל- 60% מסך חדלות הפירעון. אלא שבשנת 2006 השתנתה המגמה, ותופעת חדלות-הפירעון החלה לפעפע לתוך השליש העליון. מדוח של חברת Zillow עולה שבאמצע 2009 הגיע משקלה של תופעת חדלות-הפירעון בקרב השליש העליון לכ- 30% מכלל חדלות-הפירעון - כפול ממשקלה בתחילת המשבר.

הגידול במשקלם היחסי של חדלי-פירעון מבוססים נובע מהפרשי עיתוי בהחמרת הבעיה של לווים: בעוד שבקרב לווי הסאבפריים צצה הבעיה עוד בשנת 2005 - היא החלה להופיע בקרב לווים מובחרים ("פריים") רק באמצע 2007. גם המחוללים של התגברות חדלות-הפירעון שונים בין השווקים: בקרב לווי הסאבפריים נגרמה תופעת חדלות-הפירעון במידה רבה בגלל טעות בחיתום (העמדת הלוואה ללווה שאין לו יכולת אמיתית לעמוד בנטל התשלומים השוטף מעבר לתקופה ההתחלתית של ה"גרייס"), טעות שמייחסים אותה יותר ויותר לכוונות זדון של חלק מהמלווים, ככל שנצבר יותר ידע על נוהלי החיתום של חלק מהמלווים; בקרב הלוואות ה"פריים" התופעה נובעת יותר מירידת מחירי הדיור שהכניסה (וממשיכה להכניס) חלקים הולכים וגדלים של האוכלוסייה למצב של הון עצמי שלילי (מחירי הבתים יורדים אל מתחת ליתרות חוב המשכנתאות). במילים אחרות, המשבר אמנם פרץ בנקודת תורפה של מערכת המשכנתאות, אבל בהמשך הוא מתרחב למערכת כולה.