בימים אלה מתקיים בבנגלור (הודו) סמינר בינלאומי בנושא שוק הדיור, יציבות פיננסית וצמיחה כלכלית בהשתתפות אנשי קרן המטבע הבינלאומית (ראו קישור כאן). לקראת הסמינר הופצו ע"י קרן המטבע הבינלאומית מספר פירסומים הכוללים נתונים על מחירי הבתים בעולם. מתוך נתונים אלו אני מוצא לנכון להביא כאן שני נתונים: מדד המחירים העולמי של בתים (מדד שבו ממצעים את המדדים הלאומיים לפי משקל הכלכלות הלאומיות), והשוואה בינלאומית של היחס בין מחירי הבתים לגובה שכר הדירה.
להלן הגרף הראשון:
גרף מס' 1: מדד מחירי הבתים העולמי, 2000 עד 2014
(נתונים רבע-שנתיים, ממוצע 2000=100)
מהגרף ניתן ללמוד על הדומיננטיות של מחזור מחירי הבתים שהיה במדינות המערב. מתחילת שנת 2000 ועד לרביע השלישי 2007 עלה המדד העולמי של מחירי הבתים בשיעור מצטבר של כ-28%. המשבר הפיננסי שפרץ בעקבות פיצוץ בועת הנדל"ן בארה"ב פשט מעבר לאוקיינוס, ומדד מחירי הבתים ירד כמעט ברציפות עד לסוף 2011. מאז ועד היום אנו עדים לחידוש התהליך של עליית מחירי הבתים.
ומה עם ישראל? אנחנו שומעים הרבה על כך שישראל סובלת ממשבר מחירי דיור, שהתפתחה אצלנו בועת נדל"ן מסוכנת שמאיימת על יציבות המערכת הפיננסית, ועוד טענות. מההשוואה של קרן המטבע עולה שהיחס שבין מחירי הדירות לשכר הדירה בישראל נמצא ב-2014 כ-10% מעל לממוצע ארוך-הטווח שלו (ממוצע של 17 שנים). זה אומר אמנם שמדובר בעלייה של מחירי דירות, אבל ישראל 'נמצאת במקום טוב באמצע' בהשוואה עולמית של אינדיקטור זה.
גרף מס' 2: היחס הנוכחי בין מחירי הבתים לשכר הדירה לעומת הממוצע הרב-שנתי (אחוזים) - השוואה בינלאומית
השונות הבינלאומית בולטת. בעוד שבחלק מהמדינות (יפן, פורטוגל, יון, אסטוניה וגרמניה) היחס הנוכחי נמוך מהממוצע הרב-שנתי - באחרות (קנדה, ניו-זילנד, נורווגיה, אוסטרליה, בלגיה בריטניה וכו') הוא גבוה מהממוצע הרב-שנתי. נתון זה אינו אלא אינדיקטור: הוא אומר, לדוגמא, שהיחס בין מחירי הבתים לשכר הדירה בקנדה נמצא כיום כ-88% מעל לממוצע שלו ב-44 השנים האחרונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה