החבטה הכלכלית שגרמה מגפת הקורונה למשק הישראלי היא ברורה: רק צריך להסתכל סביב. אבל אנחנו רואים רק את האפקט המיידי. יש עוד נזקים: פגיעה בקצב הצמיחה של המשק למשך השנים הקרובות, פגיעה בתעסוקה, אובדן תוצר. זה לא חייב להיגמר רע: יש גם לקחים חיוביים שניתן להסיק ממשבר הקורונה, יש הזדמנויות לנצל, ושום דבר לא כתוב בכוכבים - זה תלוי במידה רבה בהתנהלותה של ישראל, הן של הסקטור הפרטי והן של איכות הניהול המקרו-כלכלי.
יש גרף אחד שחשבתי שמייצג את השלכות מגפת הקורונה במבט-על. בגרף להלן מוצגים נתונים של קרן המטבע הבינלאומית לגבי שני משתנים פיסקליים של המשק הישראלי בשנים 2001 עד 2025 (כלומר: הגרף כולל תחזית לחמש השנים הבאות, ואני מתאר לעצמי שהיא מתיישבת עם הערכות בנק ישראל): גודל הגירעון הממשלתי, וגודל החוב הציבורי, שניהם במונחי תוצר.
הגירעון הממשלתי מיוצג על-ידי הקו האדום, ונמדד על הציר השמאלי, במהופך, כמרחק מהקו השחור המודגש שמעליו. ניתן לראות כיצד למרות כל השאיפות והיומרות להתכנס למצב קבוע של "אפס גירעון" - הממשלות השונות לא הצליחו בכך, וזאת למרות שמדובר בתקופה ארוכה של צמיחה כלכלית שיצרה סביבה נוחה להגיע להישג כזה. משבר הקורונה יביא כנראה לגירעון של 13% ב-2020; ירידת הגירעון הצפויה בשנים הקרובות היא הדרגתית: רק ב-2025 צפוי הגירעון לראשונה לרדת ל-4%.
החוב הציבורי מיוצג בגרף על-ידי העמודות הכחולות, והוא נמדד על הציר הימני. ניתן לראות את ההישג העצום של המשק הישראלי, שהצליח לצמצם בהתמדה את גודל החוב (במונחי תוצר) מכ-90% בחמש השנים הראשונות של התקופה (2005-2001) לכ-60% בשנים 2019-2017. אלו הם הישגים מתמשכים בזכות "התוכנית הכלכלית לייצוב המשק" שננקטה ב-1985 וגרמה לסוג של 'נס כלכלי' למשק הישראלי, שהפך בתוך דור ממשק בעייתי, סגור וצנטרליסטי למשק פורח, פתוח וחופשי. מגפת הקורונה 'הפכה את השולחן': החוב צפוי לקפוץ השנה ל-77% מהתוצר, והגירעון הגבוה-יחסית שצפוי בשנים הקרובות יגרום לכך שהוא ימשיך כנראה לעלות ויגיע ב-2025 לכ-83% מהתוצר.
שני דברים כדאי לקחת בחשבון: האחד - המכה הכלכלית גדולה אמנם יותר ממה שנראה לעין ולא מדובר בסיוט שיחלוף בן-לילה ברגע שחיסוני הקורונה יופצו, אבל מדובר במכה שישראל מסוגלת להתמודד איתה אם הסקטור הפרטי יפעל כמיטב יכולתו (ואין סיבה שלא) ואם ההנהגה הפוליטית תיטיב לנווט (וכאן אני פחות בטוח); השני - מדובר כאן רק בתחזית כלכלית, סוג של סיעור-מוחות מבוסס-מודלים - לא בנבואה. שום דבר לא מובטח, ותחזיות כלכליות אינן מפחיתות את אי-הוודאות שבעולמנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה