לאור ההתמודדות הפוליטית המתרחשת אצלנו סביב מעמדה של הרשות השופטת, כדאי אולי ללמוד כיצד המערכת המשפטית האמריקאית מתמודדת עם הנסיונות להפוך אותה (או להתנגד להפיכתה) ל- "מחוקק על" (super legislator).
לפי החוקה האמריקאית, עקרון הפרדת הרשויות מכוון ל"הפרדת כוחות" בין שלוש הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת. עקרון הפרדת הרשויות, או עיקרון האיזונים והבלמים (checks and balances), בא להבטיח שאף אחת מהרשויות לא תהיה חזקה מידי. מעבר להפרדה הבסיסית, אף אחת מהן אינה אמורה לשנות את המציאות וליטול לעצמה תפקיד של אחרת: הרשות המחוקקת (בית הנבחרים והסנאט) אמורה לחוקק חוקים ולפקח על הרשות המבצעת; הרשות המבצעת (כולל הנשיא) מבצעת את החוקים, ואינה אמורה לעקוף אותם באמצעות צווים נשיאותיים; הרשות השופטת צריכה לפרש את החוקים, ולא להיות "אקטיבית" ולהפוך בעצמה ל"מחוקק על" באמצעות פסיקה. כוח אשר ניתן לרשות אחת אינו יכול להינתן או להתחלק עם רשות אחרת, ואף רשות אינה רשאית להפוך ל"רשות-על" ולרכז יותר כוח בידיה.
למרות ההפרדה, המערכת המשפטית האמריקאית מושפעת מבחינה מסוימת על-ידי הרשות המבצעת (הנשיא) והרשות המחוקקת (הסנאט) בכך שמינוי שופטים לבית המשפט העליון נתון בידי הנשיא (המציע) והסנאט (המאשר). כך נקבע וננהג ב- 200 השנים האחרונות בחוקה. יש בכך דמיון מסוים להתערבות הפוליטית במינויי שופטים בארץ, שמוצעים ומאושרים בידי ועדה משותפת הכוללת נציגים של הרשות המבצעת והרשות השופטת.
בארה"ב היו נסיונות לתת יותר כוח לרשות המבצעת להשפיע פוליטית על מינויים במערכת המשפטית. כדאי לבדוק מה קרה מבחינה היסטורית לאורך 30 השנים האחרונות:
ראשית, נסתכל בנקודת הזמן של 1991 - מינוי השופט קלרנס תומס ע"י הנשיא ג'ורג' בוש האב (ראו כאן). ביהמ"ש העליון היה מורכב אז מתשעה שופטים, מהם שמונה שמונו ע"י נשיא רפובליקני (השופטים רנקוויסט, קנדי, בלקמן, סאוטר, סטיבנס, תומס, אוקונור, סקליה) ואחד (וויט) שמונה ע"י נשיא דמוקרטי (יחס של 8:1, ראו כאן). מדהים? מה שמדהים הוא שלפני 30 שנה אף אחד לא העלה על דעתו שביהמ"ש העליון יהיה חייב משהו למי שמינה אותו, או שעליו להיות "אקטיבי" בפסיקותיו כדי לרצות את "שולחיו". השאלה מי מינה את השופטים לא הפריעה לאף אחד.
מתי זה החל להיות חשוב מי מינה את השופטים? קודם כל התרחשו תהליכים של שינוי כיוון פוליטי, כאשר בתוך עשרים שנה השתנה האיזון בין המינויים בעקבות שני מינויים של הנשיא קלינטון ושני מינויים של הנשיא אובמה. מינויים אלו שינו את היחס ל-5 מינויים רפובליקנים ( רוברטס, קנדי, תומס, אליטו, סקליה) לעומת 4 מינויים דמוקרטיים (ברייר, סוטומיור, קגן, גינזבורג), כאשר רוברטס (שהוא מינוי רפובליקני) מצביע לא פעם עם ארבעת השופטים שמונו על-ידי נשיאים דמוקרטיים ויוצר בכך איזון בפועל. צעד בכיוון ההפוך נעשה עם פטירתה של השופטת גינזבורג, זמן קצר לפני סיום כהונת הנשיא טראמפ, ויחס המינויים עומד עתה על 3:6 לטובת הרפובליקנים.
הסיבה השנייה לכך שהמינוי הפוליטי הפך לחשוב קשורה לתהליך שהתרחש לאורך חמש עשרה השנים האחרונות, מאז בחירתו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן לכהונה שנייה ועלייתם לשלטון של הנשיאים אובמה וטראמפ. עימות פוליטי חריף בין הנשיאים לבין סנאט לעומתי גרמו לשיתוק המערכת הפוליטית האמריקאית. ללא יכולת לקיים חקיקה כרצונם, הנשיאים (תחילה אובמה ואחריו טראמפ) החלו "לחוקק" באמצעות צווים נשיאותיים ללא גיבוי הקונגרס והסנאט, והמערכת המשפטית החלה "לחוקק" חוקים כ"מחוקק-על" באמצעות פסיקות. שינוי הכיוון של הרשות השופטת - הפיכתה ל"אקטיבית" ועיסוקה בחקיקה ולא רק בפירוש החוק - הפך את שאלת המינויים של שופטי בית המשפט העליון לשאלה פוליטית שיש בה כדי להשפיע על מידת ההצלחה של המימשל להגשים את תכניותיו. התפתחות זו מזכירה את האקטיביזם השיפוטי שהוביל והנהיג נשיא בית המשפט העליון בישראל, אהרון ברק, מראשית שנות ה-2000.
מהו בכלל "אקטיביזם שיפוטי", ובמה הוא מתבטא? זוהי לדעתי פילוסופיה משפטית הטוענת שיש לבתי המשפט יכולת לשלב בהחלטותיהם גם שיקולים הנוגעים לחברה ולצדק חברתי, מעבר לפירוש של חוקים קיימים. עיקרון זה מנוגד או אף הפוך למונח "איפוק שיפוטי" (ראו: Wolfe, Christopher (1997): Judicial activism). זה גורם לכך שלעיתים החלטות שיפוטיות נגועות על-ידי כיוון פוליטי מסויים ולאו דווקא מבוססות על תקדים משפטי או על חוק שנחקק על-ידי הרשות המחוקקת, כשהשופט מושפע ומשפיע על ההחלטה המשפטית בשיקול דעת שאינו מוגבל לפירוש החוק אלא מונחה על-ידי דעתו האישית. לכן ההגדרה של אקטיביזם שיפוטי כוללת בתוכה אפשרות שהחלטות הנובעות מ"אקטיביזם" תהיינה מושפעות ומשפיעות גם לכיוון "פוליטי" הנתון במחלוקת. הבעייתיות הנובעת מ"אקטיביזם שיפוטי" (ראו הגדרה בוויקיפדיה, כאן) נוגעת לכן לאופן פירוש החוקים ולעקרון הפרדת הרשויות, ומהווה סכנה לערעור המאזן בין רשויות השלטון.
החוקים ש"נחקקו" בארה"ב על-ידי הרשות השופטת עסקו תחילה בהפרדה גזעית, הפלות מלאכותיות, בחירות כלליות, שימוש בכספים פוליטיים, ובעשור האחרון בעיקר בזכויות הלהט"ב. אבל החששות הברורים של הדמוקרטים, לאור מאזן המינויים הנוכחי הנוטה לטובת מינויים רפובליקניים, הם שבשלב זה של התהליך יחוקקו חוקים העוסקים ועלולים לפגוע בלב התוכן והעמדה הדמוקרטית: הפלות מלאכותיות, החזקת נשק וביטוח רפואי. הדמוקרטים רק שוכחים שאם המערכת המשפטית תפסיק להיות אקטיביסטית היא ממילא לא תעסוק בשינוי או חיקוק חוקים אלא בפירושם בלבד, ולכן חששותיהם להתערבות המערכת המשפטית בחקיקה או בתהליכים פוליטיים אינם מוצדקים. והנה, דוגמא מצוינת לאי-ההתערבות של המערכת המשפטית בימים שלאחר הבחירות האחרונות לנשיאות היא שלמרות שבתוך בית המשפט העליון יש כיום רוב למינויים רפובליקניים, ולמרות תקוות הנשיא הרפובליקני שמינה את הרוב הזה וחששות הדמוקרטים מפניו – הערכאות המשפטיות בכל הרמות דחו את הטענות והתביעות לשינוי תוצאות הבחירות האחרונות.
כמובן שהקורא הישראלי יכול לפרש את המתרחש בארה"ב כרצונו, אולם שתי נקודות צריכות תמיד להילקח בחשבון: הראשונה קשורה עם הבעייתיות של מינויים "פוליטיים" אשר יכולים לגרום לערעור המאזן של הפרדת רשויות שהיא בבסיס כל שלטון דמוקרטי, והשנייה - במשמעות שעלולה להיווצר מיתר-אקטיביזם של אחת הרשויות שיכולה להשפיע ישירות על שדה המשחק הפוליטי.
* פרופ' (אמריטוס) סידי הוא רופא שבילה תקופות ארוכות בארה"ב
2 תגובות:
אני מצטער לשים את זה באינטרנט אבל אין לי ברירה. האם מעולם לא האמנתי בלחשי אהבה או כישופים, עד שפגשתי את הקוסם ההוא כשביקרתי את חברתי ב- isreal לפסגה עסקית השנה. אני פוגש אדם בשם דוקטור ALABA היה ממש חזק, והוא יכול היה לעזור בכישופים שיחזירו את האבודים, את המאהבים ואת כספי הקסם, הקסם או הקסם לעבודה או לאושר. אני שמח עכשיו. אני מעיד כי האיש שרציתי להתחתן עזב אותי 5 שבועות לפני החתונה וחיי התהפכו כי מערכת היחסים שלנו נמשכה 3 שנים. באמת אהבתי אותו, אבל אמו הייתה נגדנו ולא הייתה לה עבודה בתשלום טוב. כשפגשתי את הקוסם הזה, סיפרתי לו מה קרה והסברתי לו את המצב. בהתחלה הייתי מהססת וחשדנית, אבל פשוט ניסיתי. ובתוך יומיים, כשחזרתי לגרמניה, חבר (כיום בעל) התקשר אליי ובא אלי והתנצלתי שהכול סודר עם אמו ומשפחתו וקיבל ראיון עבודה חדש להתחתן. לא האמנתי כי ד"ר אלבא פשוט שאלה את שמי ושם חברתי וכל מה שרציתי. ובכן, עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו השתפרו הרבה יותר. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם להעביר לו WhatsApp בכתובת +2349071995123.
הוסף רשומת תגובה