מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם המרכז לחקר העיר והאזור של הטכניון ועם היוזמה הבין-אוניברסיטאית "ישראל 100", קיימו ביום 11.1.2022 כנס בשם "מדיניות דיור לישראל לעשורים הבאים". לאור מגפת הקורונה הכנס התקיים בריחוק, באמצעות זום. הכנס נסב על מסמך מדיניות - מדיניות דיור לישראל - שנכתב במשותף על-ידי שמאי אסיף, דני בן-שחר והח"מ. את המסמך עצמו ניתן להוריד (או לקרוא) באתר של מכון אלרוב, כאן. את תכנית הכנס ניתן לראות באתר הפייסבוק של מכון אלרוב, כאן. הכנס הוקלט כולו, וניתן לצפות בהקלטה באתר הפייסבוק של מכון אלרוב באמצעות הקישור כאן.
מטרת הרשימה הנוכחית איננה להציג את המסמך עצמו אלא רק להפיץ לקוראי הבלוג את המסמך ולאפשר להם לצפות בהקלטת הכנס שהתקיים סביבו. הצגה של מספר נקודות חשובות המועלות במסמך תובא בבלוג זה בתקופה הקרובה. המסמך הוא פרי שיתוף פעולה של שלושה כותבים, ולכן מטבע הדברים הצגת נקודות ממנו תהיה שיקוף של דעתי ולא בהכרח של שותפי לכתיבה.
המסמך מדיניות דיור לישראל הוא פרי יוזמה משותפת של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן ושל המרכז לחקר העיר והאזור של הטכניון שננקטה עוד בסוף 2018. הרקע היה הבחירות הקרבות לכנסת ה-21 (9 באפריל 2019), והכוונה להציג לממשלה הנכנסת ניתוח ארוך-טווח של תחום הדיור בישראל שיהווה בסיס למדיניות דיור שתתמודד עם האתגרים הצפויים ולא רק עם בעיות שוטפות. נקודת האופק שנבחרה לצורך הניתוח היא 2048 - שנת 100 למדינת ישראל.
ההבדל בין הערכת מצב רגילה לבין ניתוח ארוך-טווח נעוץ באופק הנבחר. מטבע הדברים, האופק של הרשות המבצעת מוכתב על-ידי אורך הקדנציה הפוליטית, ותשומת הלב האופרטיבית מופנית בעיקר לפתרון בעיות נצפות ("שריפות"). ניתוח ארוך-טווח מנסה 'להרים את המשקפת' ולאתר בעיות שאינן נצפות בהווה ושעשויות להתפתח בעתיד לכדי צווארי בקבוק. מניעת צווארי בקבוק מחייבת היערכות מראש: ניסיון להתגבר עליהם בזמן אמיתי יהיה יקר מאד. הבחנה זו בין טווח קצר וארוך תקפה במיוחד כיום, לאחר שתהליך מתמשך של עליית מחירי דירות שמתקיים כבר למעלה מעשור יוצר רעש-רקע חזק ומטריד שעלול להפריע לזיהוי בעיות ארוכות-טווח. חישבו על הקושי לצפות בשמיים נוכח ההילה שיוצרת הסביבה האורבנית הקרובה.
הכוונה של המחברים להציג לממשלה הנכנסת הצעת מדיניות נתקלה במציאות פוליטית בעייתית. המצב הפוליטי שהתפתח בישראל מאז 2019 הביא לכך שרק ב-2021 הוקמה ממשלה יציבה שהצהירה על נכונותה לטפל בבעיות ארוכות-טווח באמצעות העברת תקציב ממשלתי. התוצאה היא שמסמך המדיניות המתין לפירסום יותר משנה, וכתוצאה מכך חלק מהנתונים המובאים בו התיישנו. עם זאת, נראה שאין בכך כדי להפחית ממידת הרלוונטיות של המימצאים המוצגים בו ובוודאי שלא מתוקפן של המסקנות המוצעות.
ראיון של העיתונאי הדר חורש (דה-מרקר - נדל"ן) עם הכותבים התקיים בתחילת ספטמבר 2021 ופורסם ב-3.9.2021 (ראו כאן).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה