על גילוי הדעת של הכלכלנים

 

לפני מספר ימים פורסם גילוי דעת על הנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט. על גילוי הדעת חתומים 271 אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול (ראו כאן). החותמים מביעים דאגה עמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, שלהערכתם יגרמו לנזק חסר-תקדים לכלכלה הישראלית.

ממה חוששים הכלכלנים? הם מביעים חשש ש"הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות", שפגיעה זו "תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק... והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה." היא עלולה "להוביל לתופעה של ״בריחת מוחות״ – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל". הכלכלנים מביעים, לפיכך, "חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת-טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל".

כיצד אמור להתרחש התהליך הזה, של פגיעה בכלכלה ישראלית? הדגש הוא צעד פורמלי של פגיעה בדירוג האשראי של ישראל: הכרזה של אחת מחברות הדירוג הבינלאומיות על הפחתת דירוג האשראי. צעד כזה יתבסס כנראה – כך אנו למדים מגילוי הדעת – על "מחקרים המראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי". ואמנם, "הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוגS&P   נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי".

הפחתת דירוג האשראי צפויה להשפיע מיידית על תנועות ההון הבינלאומיות של ישראל. המשק הישראלי המשגשג ובעל דירוג האשראי הגבוה נהנה בעשורים האחרונים מהשקעות אדירות, ותנועות-הון אלו הן שעומדות מאחורי השקל החזק. המגמה עלולה להתהפך: קרנות השקעה בינלאומיות עלולות לפעול לצמצום חשיפתן לסיכוני המשק הישראלי על-ידי צמצום השקעותיהן בישראל; חברות ההייטק הבינלאומיות עלולות לשקול להעביר חלק מפעילותן מישראל לחו"ל; משקיעים פרטיים (לרבות חוסכים ישראלים) המחזיקים כספם בישראל עלולים להעביר חלק מכספם לחו"ל, משיקולי פיזור-סיכונים. כל המהלכים הללו חייבים לעבור דרך שוק מט"ח. הם יביאו לתנועות הון אל מחוץ למשק.

לפיכך, למרות שגילוי הדעת של הכלכלנים עוסק בעיקר בהשפעות ארוכות-הטווח של מדיניות הממשלה – השקעות, צמיחה, תעסוקה, "בריחת מוחות" – ייתכן שהדרמה תתרחש כבר בטווח הקצר והרבה יותר קרוב לכולנו: בשוק מט"ח. זה יקרה בטווח הקצר – כי אף אחד איננו צריך להמתין שחברת דירוג בינלאומית תודיע פורמלית על הפחתת הדירוג של ישראל: משקיעים זהירים יכולים להעריך את הסיכונים ולפעול עוד לפני שהחלטה כזו תתקבל, כיון שהחלטה כזו עלולה לפגוע בהם אם התוצאה המיידית שלה תהיה ירידת ערכו הבינלאומי של השקל (ולכן של השקעותיהם); היא תהיה קרוב יותר לכולנו – כי אם תחלנה תנועות הון כאלו הן תגרומנה לפיחות השקל ולהתייקרות מיידית של היבוא. הבנק המרכזי ינסה אולי בתחילה למנוע תנודות חדות בשער החליפין של השקל על-ידי התערבות מווסתת מוגבלת (מכירת מט"ח מהרזרבות), אבל הוא לא יוכל למנוע פיחות אם השטף של הסקטור הפרטי יתגבר.

אם התרחיש לעיל יתממש (כלומר אם אמנם 271 הכלכלנים יתויגו כ"שמאלנים" ויוקעו כמחוללי פאניקה) – ישראל תחווה התייקרות של היבוא בגלל פיחות השקל, וזו תגלוש מיידית למדד המחירים לצרכן. זה ירחיב את האירוע לאי-שקט בשוק העבודה. זה כנראה יגביר את ההאשמות ההדדיות בין תומכי הממשלה לבין כל היתר - ההסתדרות, המעסיקים והדרג המקצועי בשירות הממשלתי. וכל זאת עוד לפני שתתפתחנה התופעות ארוכות-הטווח מפניהן הזהירו חותמי גילוי הדעת. אני הייתי מציע לממשלה, לכן, להתייחס לחותמים על גילוי הדעת כאל מנהלי סיכונים לויאליים – לא כמחוללי פאניקה בוגדניים.

אז היכן נמצאת הגבעה שעליה כדאי להתמקם כדי לצפות בנוחות בדרמה המתרחשת? היא נמצאת כנראה מעל שוק מט"ח. אני מעריך שאת המשקפות כדאי לכוון לשער החליפין של השקל, ולעקוב.