אנחנו כוססים ציפורניים נוכח האירועים
הפוליטיים המתרחשים מידי-יום בישראל. אי-הוודאות לגבי ההתפתחויות הפוליטיות בשנים
הקרובות, ובעיקר סביב השאלה אם "הרפורמה המשפטית" של ממשלת נתניהו אמנם
תתבצע, גורמת לנו לחשוב שיש שתי חלופות ברורות: או שהרפורמה תעבור ואז המשק
הישראלי "ירד מהמסילה", או שהמחאה תצליח לעצור את הרפורמה. המשמעות
הכלכלית היא, לכאורה, נזקים כלכליים עמוקים (חלופה א'), או לחילופין שהמצב יחזור
לקדמותו (חלופה ב'). אלא שגם אם המחאה תצליח לבלום את הרפורמה המשפטית – אני סבור
שהנזק כבר נגרם. המצב הכלכלי לא יחזור לקדמותו גם אם הרפורמה המשפטית תיגנז.
האירועים הפוליטיים של המחצית הראשונה של
2023 כבר גרמו לשינויים שישפיעו על ההתפתחויות הכלכליות בשנה-שנתיים הקרובות. התדמית
הנוצצת של ישראל כבר הועמה. העולם כבר נוכח שלמרות כל הכתרים שנקשרו לה מדובר
בדמוקרטיה רופפת, חסרת מנגנונים מקובלים של בלמים ואיזונים, שעלולה להפוך לדיקטטורה
במחי הצבעה יחידה בכנסת; ששלטון החוק המהולל של ישראל נמצא תחת איום מהותי מצד גורמים
אינטרסנטיים שמוכנים להקריב את המערכת המשפטית תמורת הטבות מגזריות; שזכויות הפרט
נתונות תחת איום מתמיד מצד גורמים לאומניים ודתיים; שהדרג הפוליטי לא יהסס לחסל את
הדרג הבכיר של הסקטור הציבורי במאמץ להגדיל את חופש הפעולה שלו לפעול משיקולים
פוליטיים טהורים (להבדיל משיקולים ממלכתיים). וכל השינויים הללו התרחשו כמעט כהרף-עין,
במונחים היסטוריים.
חלק מהנזק הכלכלי כבר קרה, אם בגלוי ואם
מאחורי הקלעים, והוא לא יימחק. השקל הישראלי איבד בחודשים האחרונים מיציבותו וגם כעשירית
מערכו. זרם ההשקעות הזרות לישראל כבר נפגע (תדמיתה החיובית של ישראל בשוק ההון
נפגעה בעקבות המהלכים הפוליטיים) והדבר ישפיע כנראה לרעה על שערו של השקל בשנים הקרובות.
חברות בינלאומיות כבר החלו להוציא את פעילותן מישראל, מה שיפגע בעתיד בתקבולי
המיסים. פיחות השקל כבר גרם להאצה של קצב האינפלציה.
איך תיראה 2023? גם אם המחאה תצליח למנוע את
הרפורמה המשפטית ואת הפיכתה של ישראל לדיקטטורה-למעשה (כלומר: אנחנו נימצא בתרחיש האופטימי
לעיל) - 2023 תהיה שנה של אינפלציה, של האטה כלכלית (לעומת התחזיות שנערכו בסוף
2022), של גירעון ממשלתי מוגדל (בגלל שילוב של הוצאות מוגדלות והכנסות נמוכות
מהחזוי בתקציב), ושל הרעה היסטורית במאזן התשלומים. אין לדעת את עוצמת התהליכים
(אל תלכו שולל אחר תחזיות משרד האוצר ובנק ישראל – אלו רק תרגילי-מחשבה שנדרשים
לצורך הערכות המצב), שכן תגובות הציבור (בעיקר בשוק מט"ח) תהיינה קריטיות בקביעת
ההתפתחויות.
עד כאן הדיון בהינתן התרחיש האופטימי.
ומה אם הרפורמה המשפטית תתממש? אין טעם אפילו להתחיל לחשוב על ההשלכות הכלכליות. הן
תהיינה כנראה מרחיקות לכת. אולי אפילו מחוץ למפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה