יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

על המדיניות הממשלתית החדשה לבלימת מחירי הדירות

השבוע התבשרנו שהממשלה השיקה תכנית חדשה למלחמה בעליית מחירי הדיור. בשלב זה הוכרז על מספר קטן של צעדים ספציפיים (ראו כתבה בעיתון "כלכליסט" מהיום), אבל ברקע מהדהדת הכרזתו של רוה"מ  על מחויבותו לפתור את הבעיה: "בחודש האחרון כינסתי פורום משותף של שרי האוצר והשיכון, נגיד בנק ישראל ומנכ"לי המשרדים, ירון ביבי ממנהל מקרקעי ישראל ואחרים. זה צוות מקצועי שמנסה לתת מענה מקצועי לבעיה. היום אנו מציגים את הצעדים הראשונים".

לכאורה, לא נותר עוד מה להוסיף ולדבר על בעיית מחירי הדירות ועל ההצעות השונות לפתרונן. אבל בכל זאת יש בהכרזות השונות תוספת אינפורמציה, הן לגבי תפיסת הבעיה ע"י הממשלה והן לגבי כיווני הפעולה המתוכננים.

הצעדים עליהם הוכרז אתמול (15.11.10)
לפי פירסומים, המדיניות החדשה של הממשלה כוללת שלושה רכיבים: 1) עידוד מכירה של קרקעות לבנייה ע"י הפחתה למשך שנה אחת של שיעור מס שבח על מכירת קרקעות מ-45% ל-20%; 2) מתן הנחה בגובה 15% במכרזי הקרקע של המינהל למי שישלים את הבנייה בתוך 30 חודש, על-מנת לתת תמריץ לקבלנים לזרז את הבנייה ולא להחזיק את הקרקעות; 3) עידוד הרשויות המקומיות להמרצת בנייה חדשה ע"י ויתור של הממשלה על גביית היטלי הפיתוח ומתן רשות לרשויות המקומיות לגבות סכומים אלו לטובת בניית מוסדות ציבור ופיתוח שטחים ציבוריים.

מדוע נחלצה הממשלה למערכה זו?
ממה שעולה מדיווחי התקשורת, מטרת המדיניות היא לעצור את עליית מחירי הדירות. מסיבת עיתונאים מיוחדת כונסה בעקבות ישיבה של רוה"מ עם שרי האוצר והשיכון ונגיד בנק ישראל. לשר האוצר מיוחסת אמירה במסיבת העיתונאים לפיה בנייה מועטה מידי של דירות חדשות בשנה האחרונה גרמה להתפתחות מצוקת-דיור ולעלייה מהירה של מחירי הדירות. רוה"מ הוסיף שעליית המחירים מכבידה על יכולתם של הזוגות הצעירים להגיע לבעלות על דירה, והבטיח ניהול צמוד של המדיניות: הצוות יתכנס אחת לשבוע כדי לעקוב אחר הצלחת המדיניות. הצעדים ייכנסו לתוקף כבר בתחילת השבוע הבא.

תכנית ממוקדת-היצע
המאפיין החשוב של האמצעים עליהם הוכרז אמש הוא שכולם ממוקדים בצד ההיצע: כל הצעדים נועדו לעודד או להאיץ את קצב הבנייה של דירות חדשות כאמצעי לענות על עודף הביקוש הקיים. זו איננה הבחנה שלי: כך במפורש נאמר במסיבת העיתונאים.

האם באמת קיימת מצוקת דיור?
השאלה הראשונה היא אם באמת קיימת כיום בישראל מצוקת דיור. אם העדות לקיום מצוקת דיור היא עליית מחירי הדירות – הרי שמצוקה זו התפתחה כנראה בשנתיים-שלוש האחרונות: לפני-כן מחירי הדירות ירדו ריאלית. אלא שנתונים על התחלות בנייה מראים דווקא שקצב התחלות הבנייה התגבר בשנים האחרונות, כך שמן הסתם עודף הביקוש לא נוצר ע"י בנייה מועטה מידי אלא ע"י גידול מהיר של הביקוש לרכישת דיור, כפי שכבר ראינו במספר רשימות בבלוג זה. עדיף היה להטמיע עובדה זו, ואולי גם להמעיט בשימוש בכינוי המדכא "מצוקת דיור" למצבים בהם גואה הביקוש לרכישת דיור, מה גם שרכיב חשוב שלו הוא ביקוש ספקולטיבי לצרכי השקעה ולא למגורים עצמיים.

האם ניתן לפתור בעיות של יציבות של הטווח הקצר באמצעות צד ההיצע?
עידוד קצב הייצור של פתרונות דיור הוא בעייתי. מדובר בתהליכים ארוכים ומסובכים של תכנון, רישוי וביצוע. קשה, יקר ומסוכן לשנות בטווח הקצר את הקצב בו מופיעות דירות חדשות בשוק. הדבר כרוך במקרים רבים בוויתורים על תכנון מסודר, בוויתורים על שיקולים סביבתיים, בוויתורים על איכות הבנייה ובסיבסוד לא-מידתי של הגורמים שבידיהם היכולת להאיץ את הבנייה.

ניהול ההיצע: מורשת קרב
ניהול לטווח קצר של צד ההיצע התקיים בישראל בעבר הלא-רחוק (תלוי בגיל הקורא): ב-1990 החל לפתע גל עלייה ממדינות בריה"מ-לשעבר. קצב העלייה קפץ תוך שנה מ-13 אלף לכ-200 אלף עולים, והתחזית שבידי הממשלה הייתה שתוך שנתיים-שלוש יעלו לישראל כמיליון עולים. כאן התפתחה בן-לילה מצוקת-דיור, ושר השיכון דאז – אריאל שרון – נחלץ למבצע חסר-תקדים של הגברת קצב הבנייה. כל החוקים נרמסו בדרך כדי להוסיף מהר ככל האפשר רבע מיליון דירות חדשות למלאי הדירות. ההכרח לא יגונה, אבל מורשת התקופה צריכה להיות להימנע ככל האפשר מלחזור על רמיסת כל העקרונות הנכונים של תכנון הבנייה.

מה מכתיב את ניהול ההיצע?
המצב כיום אינו מצב של משבר ומצוקת-דיור. משום כך, עדיף היה להימנע מצעדים נמרצים מצד ההיצע, שבאים להתאים את ההיצע לביקוש. עדיף היה שניהול ההיצע ייעשה משיקולים של הטווח הארוך: בתכנון ארוך-טווח, לאור חיזוי צרכי האוכלוסייה. הדבר אינו קשה לביצוע, וכבר נעשה בעבר. חשיבות התכנון ארוך-הטווח היא בכך שטעות בתכנון זה יכולה באמת להביא למשברים ולמצוקות.

מה נותר לעשות?
נותר, אם כן, פתח אחד לייצוב שוק הדירות בטווח הקצר: ניהול הביקוש. מה שמתבקש הוא ריסון של הביקוש הגואה כדי שלא יגרום לתהליך קיצוני של עליית מחירי דירות. ריסון כזה צריך להתמודד עם הנטייה הבעייתית של הביקוש לדיור להיות נתון לתנודות מחזוריות. כלי המדיניות מגוונים ולא יימנו כאן. רובם שייכים לתחומי המיסוי.

הערת שוליים: איזה מין כלכלן מעדיף התערבות ממשלתית?
לכאורה, ניסיון לרסן את הביקוש להשקעה בדיור מהווה נסיגה מחשבתית לכלכלני-שוק. אלו מעדיפים לתת לכוחות השוק לטפל במצבים של אי-שיווי משקל ולא להסתמך על הכוונה ממשלתית. אלא שקיימות סיבות שונות לקבל את הצורך בהתערבות ממשלתית: החל מהתפיסה שמדובר בשוק נכסים עם נטיות להתבדרות, שוק שמתקשה להתכנס לשיווי-משקל בכוחות עצמו, וכלה בתפיסות חברתיות על עידוד משקי בית לבעלות על מגוריהם, על הגבלת אי-השוויון ועל מתן הזדמנות שווה לקבוצות אוכלוסייה שונות.

אם באמת, כפי שאמר רוה"מ במסיבת העיתונאים, הדאגה שלו נתונה לזוגות הצעירים חסרי הדיור – ייתכן שהדרך לרסן את הביקוש צריכה להתחיל בריסון הביקושים הספקולטיביים. ואולי יש גם דרך נוספת: אולי כדאי היה לשקם את מערכת הסיוע לרכישת דיור של משרד השיכון, מערכת שנבנתה כדי ליצור העדפה מתקנת לחסרי-דיור ולסייע להם להגיע לדיור בבעלותם. מערכת סיוע זו נשחקה במהלך העשור האחרון והשאירה את רוב חסרי-הדיור בישראל מופקרים לגורלם.

ועוד הערה
אחד היעדים של התכנית שהושקה אתמול הוא זירוז הבנייה למגורים. אפילו ננקב יעד מספרי: השלמת הבנייה תוך 30 חודש.

מה באמת משפיע על מחירי הדירות? האם דירה שבנייתה החלה נתפסת כבר כחלק מהיצע הדירות, או שלשם כך בנייתה חייבת להסתיים? לפי מה שנמסר ע"י דוברי הממשלה, התפיסה בתכנית היא שדירה חדשה מצטרפת להיצע רק עם השלמת בנייתה – זהו הרי הנימוק לעצם זירוז הבנייה. אלא שהשאלה נותרה פתוחה. מן הסתם, בכל הנוגע לשוק שירותי הדיור, הדירה מצטרפת להיצע רק מרגע שהיא ניתנת לאיכלוס.  לגבי שוק הדירות המצב פחות ברור: ייתכן שמרגע שהקונה רכש את הדירה, ואפילו שהיא כרגע בגדר תכנון בלבד ("על הנייר") – הוא רואה עצמו כאילו מימש את הביקוש, שכן יש בידיו נכס שהוא עתיד ליהנות מעליית מחירו.

אם כך – הזירוז (מעבר לעצם התחלת הבנייה) הוא מהלך סרק

6 תגובות:

עידו בריקנר אמר/ה...

מדוע אתה טוען שאין מצוקת דיור? כאשר בדיווחים שונים מפורסם שבעשור האחרון נבנו בכל שנה כ -30,000 דירות בממוצע לעומת צורך של כ- 40,000 דירות. בתחילת העשור היה מלאי גדול של דירות (שבין היתר תרם לירידה במחירי הדירות) ולקראת סוף העשור המלאי הצטמצם עד למצב של מצוקת דיור ועלייה במחירי הדירות. במצב שבו אין מצוקת דיור ומחירי הדירות עולים מצד הביקושים ניתן היה לצפות שמחירי השכירות ירדו, כיוון שבמצב זה יעמדו דירות רבות ריקות, אך מחירי השכירות עולים גם כן.
לגבי שאלת הזירוז, ישנו גם מרכיב של ציפיות הציבור. אם הציבור מאמין בתוכנית הממשלתית ומאמין בבנייה הזריזה, הוא עשוי להמתין ולא לקנות דירות היום, דבר אשר עשוי להשפיע על מחירי הדירות כבר הבהווה

עידו

Doron Nachmany אמר/ה...

המילה מצוקת דיור מרמזת לכאורה על מחסור אובייקטיבי, ואילו כאן מדובר בעודף ביקוש, ודווקא כזה שנוצר בגלל הגידול האוטונומי בביקוש - לא בגלל ירידה בקצב ייצור דירות חדשות. עודף ביקוש כזה יכול להתקיים גם במצב שקצב התחלות הבנייה גובר, כמו בשנים האחרונות בישראל, ואז נראה לכאורה מצב של "מצוקת דיור" ועליית מחירים.
בכלל, יש להפריד בין "צרכים" - אומדן המשקף המשקף את הרגלי צריכת הדיור של האוכלוסיה ומשתנה בעיקר בגלל שינויים דמוגרפיים אובייקטיביים - לבין ביקוש: ירידת הריבית אינה מגדילה את הצרכים אבל בהחלט מגדילה את הביקוש לדירות.
מהו סיפור הצרכים וכיצד אומדים אותם? אולי כדאי להפנות שאלה זו לד"ר יאיר דוכין, שכבר עסק בכך מספר פעמים בעבר.
לגבי הטענה שלך שעליית מחירי דירות היתה צריכה להפחית את שכר הדירה - צריך להבחין בין ניתוח דינמי (תהליכים) לבין ניתוח סטטי (השוואת מצבי שיווי-משקל): המסקנות שלך נגזרות לדעתי מניתוח סטטי.
לבסוף, אני מסכים לאמירתך לגבי ההשפעה המיידית של ההכרזה על מחירי הדירות, כפוף למידה שבה הציבור מאמין לרצינות כוונותיה של הממשלה.

עמוס רובין אמר/ה...

זו רשימה טובה בהצגת העניין ובניסוח. ובכל זאת, שתי הערות:
1. איני פוסל מיסוי על רכישה ספקולטיבית למיניה. לי, כידוע לך, יש העדפה לפעולה ע"י הבנק המרכזי באמצעות הוראות המפקח - כלל המגביל אוטומטית הרחבת אשראי במקביל לעליות מחירים
2. אתה צודק שבמסגרת מדיניות של ויסות תנודות בענף באמצעות ניהול הביקושים, חשוב (וגם נכון כלכלית וחברתית) לעודד ביקוש של חסרי דיור בבעלות - "זוגות צעירים" וכדומה, בעיקר כאשר השוק רגוע - ע"י מתן ערבות מדינה להלוואות עד לתקרת מחיר דירה, התרת שימוש במענקי שכר דירה לתשלום הריבית על הלוואה לדיור, וכו'
יישר כוח

גדעון שוּר אמר/ה...

דורון מאבחן נכון את הבעייה, קרי צד הביקוש. אלא שלעליית המחירים בשנתיים האחרונות יש מחיר שמביא למצוקת דיור לאותו פלח אוכלוסיה שמבקש לרכוש דירה למגורים, כולל זוגות צעירים, ומגלה כי היא מתרחקת ממנו ככל שהמחיר עולה. כידוע לטעמי מדובר בבועה שתפוג או תתפוצץ, תלןי בעוצמת המשבר או התיקון. גם אני מאמין בצעדים שנקט המפקח על הבנקים, ויתכן כי יהא עליו לנקוט במהלכים נוספים על מנת למתן ביקוש ספקולטיבי. החלקת עודף הביקוש שנוצר אינה שימה פשוטה ונראה כי הצעדים עליהם הודיע רוה"מ לא משמעותיים דיים. גם אם יש להם אפקט פסיכולוגי על הציפיות, מאמרים נכונים כמו זה של דורון ובקורת של מומחים אחרים מקזזים השפעות אלה. התחרות העזה בשוק המשכנתאות רק מלבה את הבועה, ועל כן פעולותיו של בנק ישראל יצטרכו להביא לסבוב נוסף של המלחציים, אחרת יעבור עוד זמן עד שהביקושים יירגעו.

גדעון שוּר אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
אנונימי אמר/ה...

יש כזה בלגן בשוק המשכנתאות היום. בתור זוג צעיר היום, אני מרגישה שרק מערימים עלינו קשיים... והכתבות בעיתונים מלחיצות פשוט! פלא שאני צריכה ללכת לסדנה ל
משכנתאות בשביל להתחיל למצוא את הידיים והרגליים בנושא הזה?