יום רביעי, 12 בנובמבר 2014

בשדות פלנדריה - 100 שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה

לפני 100 שנים פרצה "המלחמה הגדולה", מלחמה בין אומות אירופיות שהפכה למלחמה "עולמית". דור אחד מאוחר יותר, כשפרצה מלחמה עולמית נוספת - "המלחמה הגדולה" זכתה למיספור: מלחמת העולם הראשונה. ברחבי העולם מציינים את פרוץ המלחמה האיומה ההיא, שהביאה במישרין ובעקיפין (בגרימת המלחמה הבאה) לכ-100 מיליון הרוגים ולדילול אכזרי של הדור הצעיר של אירופה. תערוכות, טקסים ואירועים שונים מתקיימים לציון האירוע.

אתמול חל יום הזיכרון הרשמי של האימפריה הבריטית. ביום זה - 11.11 - מתקיימים טקסי זיכרון באותה שעה (11) בכל בתי הקברות הצבאיים של האימפריה הבריטית, לרבות אלו המצויים בישראל (כנראה 10 בתי קברות, שהגדול בהם הוא ברמלה, ובהם כ-17 אלף חללים).

בשנת 1915 פירסם ג'והן מקריי, רופא צבאי קנדי ששירת בחיל המשלוח הקנדי באירופה, שיר שכתב על הקטל שבו חזה בקרבות שהתקיימו בפלנדריה (אזור בצפון בלגיה). הוא כתב את השיר לזכרו של חברו הטוב, שנהרג יום קודם לכן בקרב. מקריי פירסם את השיר בעילום שם, במגזין בריטי, אבל התגובות הנלהבות לשיר הביאו לחשיפת הכותב והנסיבות אותן הוא מתאר. הכותב עצמו לא שרד את המלחמה ומת מסיבוכי דלקת ריאות בשנת 1918.

השיר נקרא "בשדות פלנדריה" ("In Flanders Fields") והוא הפך לסמל לזיכרון הלאומי הקנדי, ובהמשך אומץ גם במדינות אחרות. השיר נקרא חגיגית בטקסי הזיכרון לנופלים בקרב.

פרח הפרג הפך בעקבות השיר לפרח המציין את האבל. מקור המנהג הוא בטקס שהתקיים בשנה האחרונה של המלחמה, שבו ענדה אשה שהקריאה השיר את פרח הפרג על דש בגדה. בתוך מספר שנים הפך הפרג לסמל רשמי גם בארה"ב ובצרפת.

מילות השיר:

In Flanders fields the poppies blow
Between the crosses, row on row,
That mark our place; and in the sky
The larks, still bravely singing, fly
Scarce heard amid the guns below.
We are the Dead.

Short days ago
We lived, felt dawn, saw sunset glow,
Loved, and were loved, and now we lie In Flanders Fields.

Take up our quarrel with the foe:
To you from failing hands we throw
The torch; be yours to hold it high.
If ye break faith with us who die

We shall not sleep, though poppies grow In Flanders Fields.

בלונדון הוקדש גן מיוחד לציון הנופלים במלחמת העולם הראשונה. בגן זה "נשתלו" 888,246(!) פרגים מלאכותיים לזכר כל אחד מחללי האימפריה הבריטית (ראו תמונה).


3 תגובות:

מאיר אמיר אמר/ה...

שלום פופיק,
פוסט יפה ומרגש שמוכיח כי גם כלכלנים יכולים לפעמים לעסוק ולהתעניין בסוגיות אחרות, לעתים סוגיות חשובות יותר אפילו מאלו הכלכליות.
רק הערה: נדמה לי שה 11.11 הוא יום סיום המלחמה שתחילתה באוגוסט 2014.

מאיר אמיר

Doron Nachmany אמר/ה...

אכן, המועד הרשמי של סיום "המלחמה הגדולה" הוא 11.11.18, בשעה 11. זוהי השעה בה נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה למנצחות. התאריך והשעה הפכו ליום הזיכרון הבריטי ומועד האזכרות. בהמשך, גם קבר החייל האלמוני, הן הצרפתי והן הבריטי, נחנכו ביום זה.

אנונימי אמר/ה...

פופיק,
1. אני מתרגש מכך שהצלחת לרגש את ד"ר מאיר אמיר, אל יהא הדבר קל בעיניך!
2. אחרי מלחמת העולם השניה, קבלה זאת הראשונה את המיספור שלה. אבל תוספת קטנה: מלחמת העולם השניה, נקראת בגוש המזרחי "המלחמה הפטריוטית הגדולה" (ולא "השניה").
מעניין מה שכתב באוגוסט אבינרי, על תוצאותיה מרחיקות הלכת של מלחמת העולם הראשונה, לרבות הכוונות הטובות של וילסון ובראשן המצאת הזכות להגדרה עצמית, עליית הלאומיות, ובהקשר זה הוצאת היהודים ופגיעה בזכויותיהם, מה שעזר מאד לציונות, בקיצור מין מטוטלת מוזרה.
3. ברי נכדי נולד בדיוק ב11.11.2010.
חיים