יום שלישי, 22 באוגוסט 2017

כלכלת שוק ואחריות חברתית

מצדדי כלכלת השוק (המכונים כיום "ניאו-ליברלים") מצויים במצוקה לאור הכיוון המאכזב שבו התפתחו הכלכלות המערביות בעשורים האחרונים ולאור המהומה הפוליטית שמתרחשת כתוצאה מכך בחלק מהמדינות. מה כבר רצו הכלכלנים? הם רק טענו שהקטנת משקלו של הסקטור הציבורי בכלכלה, פתיחת המשק למסחר בינלאומי והפחתת הרגולציה של השווקים למינימום ההכרחי יביאו לפריחה כלכלית מהירה, יעילה וצודקת (מבחינה מוסרית וחברתית). אמונה זו שלהם נמצאת כיום במיגננה: הצמיחה הכלכלית המהירה לוותה בהגירה של ענפי התעשייה (ואיתה, כמובן, חלק מהתעסוקה) מהמשקים המערביים למשקים מתפתחים, ולכן עליית רמת-החיים שהושגה הייתה כרוכה בפתיחת פערים כלכליים בין השכבות המבוססות, אלו שנהנו מהתהליך, לשכבות החלשות, אלו שהפסידו כתוצאה ממנו. התסכול העמוק של המפסידים גרם לכמה תגובות ציבוריות בוטות: ההחלטה הבריטית (במשאל עם!) על פרישה מהאיחוד האירופי, בחירתו הלא-תאומן של טראמפ לנשיאות ארה"ב, והתחזקותן הפוליטית של מפלגות לאומניות בחלק ממדינות המערב. ההישגים העצומים של העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה במערב, של חיים בשלום לאחר שני דורות של מלחמות איומות, של טשטוש הגבולות הלאומיים וירידת קרנה של הלאומיות לטובת שיתוף פעולה בינלאומי - נמצאים תחת מיתקפה.
מיתקפה זו נובעת מכשלונה של ההתפתחות הכלכלית להביא לשגשוג רוחבי, כזה שיכיל את כולם. אין מספיק לכולם, וההצלחה של חלק מהאוכלוסייה לשפר את מצבו בצורה משמעותית נשענת על שלילת תנאים דומים מהאחרים: הזינוק ברווחתם של אלו שנהנו מההתפתחות הכלכלית אינו רק תוצאה של הגידול הכולל ("הגדלת העוגה"), אלא גם שינוי בחלוקתה לטובתם; חלק מהשיפור הוא על חשבון האחרים. לכן אנו פוגשים טענות של כלכלנים על כך שהשיפור ברמת החיים בארה"ב בשלושת העשורים האחרונים הוא נחלתם של העשירונים העליונים בלבד, בעוד ששאר האוכלוסייה לא נהנה משיפור כלכלי. וזהו הרי המסר הוותיק של העולם הישן, של שכבה דקה של אריסטוקרטיה נצלנית מוקפת עניים, מסר שהעולם החדש הבטיח להמיר בחופש ושיוויון הזדמנויות לכולם. כי  זוהי הרי המהות החברתית של הקפיטליזם: חופש כלכלי לפרט, שיפעל מבלי-משים גם לטובת הכלל ("עיקרון היד הנעלמה"). אלא שככל שאנו מתקדמים בתהליך נעשה ברור לכולנו שמשהו כאן לא עובד, וששיוויון ההזדמנויות שהובטח אינו אלא סיסמא: צבירת העושר בידי חלק מהאוכלוסייה מבטיחה את רווחת השושלות שהם מקימים לדורות נוספים, ותנאי העוני של האחרים מאיימים שגם לצאצאיהם לא תהיה תקומה - המשחק הוכרע כנראה גם לגבי בני הדור הבא.
הרעיון בבסיס השיטה הקפיטליסטית הוא תחרות חופשית בין רבים שתביא להקצאה יעילה של גורמי הייצור ולרווחה כוללת, כשההזדמנות להצליח פתוחה לכולם. קיימת כמובן בעייה שהמשחק החופשי של כוחות השוק אדיש לשאלה של צדק חברתי, אבל לשם כך נבנה המוסד של "מדינת רווחה": החברה דואגת לכך שתוצאות המשחק הכלכלי לא תהיינה קיצוניות מידי במונחים של התחלקות הכנסה, והיא עושה זאת ע"י מדיניות שתפקידה לחלק מחדש חלק מההכנסות כדי למתן את אי-השיוויון ("מדיניות פרוגרסיבית"), כשהכלים הרלוונטיים העומדים לרשותה הם מיסוי וסיבסוד.
ברוב מדינות המערב מדינת הרווחה מתפקדת, ומערכת המיסוי והתמיכות אכן מקטינה את אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות. אלא שהבעייה אינה נפתרת בכך. קיצבאות שונות ומס הכנסה פרוגרסיבי יכולים לרכך מעט את התוצאות החלוקתיות (שהן אולי קיצוניות בעיני החברה) של המשחק של כוחות השוק (שהוא מנגנון יעיל ורצוי לקידום יעילות), אבל אנו נשארים עם בעייה ברורה אחת: מציאות שבה אין מספיק שיוויון הזדמנויות לצעירים. כדי שיהיה יותר שיוויון הזדמנויות היתה צריכה להיות 'חלוקה מחדש של הקלפים' בתחילת כל משחק, כלומר שכל דור יוכל להגיע להישגים בזכות מאמציו-הוא - לא בגלל הוריו. בניגוד לתפיסה זו, המצב הוא כיום שכל דור מתייצב על קו הזינוק עם קלפים שצבר עבורו הדור הקודם. וזה לא משנה אם הקלפים שבהם מדובר הם גנטיקה טובה, ילדות במשפחה נורמטיבית ותומכת, הון אנושי (פרי השקעה בחינוך), רכוש פיסי התחלתי, גב כלכלי מלווה מצד ההורים, או קשרים חברתיים שיכולים לפלס לצעירים את הדרך בתחום התעסוקה. מבט סביבנו יגלה לנו שלא נותר עוד הרבה מהמושג 'שיוויון הזדמנויות' אם בני הדור הצעיר מגיעים לחיים בתנאי פתיחה כ"כ שונים זה מזה. החזון הקפיטליסטי של משחק הוגן אינו מתקיים.
הבעייה לכן עם המערכת הכלכלית מוכוונת-השוק אינה שהיא אינה יעילה: היא יעילה, כל עוד נשמרים עקרונות של תחרות, כלומר כל עוד אין צבירת כוח מונופוליסטי בידי חלק מהיצרנים ואין ניצול לרעה של הרבים ע"י מעטים בגלל העדר אינפורמציה אצל הראשונים. אלא שיעילות זו עלולה להיות כרוכה במחיר חברתי, שכן היא אדישה לו: יצירת אי-שיוויון בהתחלקות ההכנסה, פגיעה אפשרית בתעסוקה של מגזרי אוכלוסייה או חבלי-ארץ מסויימים. כך, העובדה שהגלובליזציה איפשרה לנו ליהנות ממוצרים זולים המיוצרים במדינות בהן כוח העבודה הוא זול - גזרה כיליון על ענפי משק מסויימים ואבטלה לעובדים מקומיים שאין להם אפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות.

למה שנתערב בתהליך זה, שלכאורה איפשר לכולנו ליהנות מעליית ברמת החיים? הרי התהליך היה גלוי, הוגן והביא לשיפור כולל של הרווחה ע"י הגברה של התמחות וחליפין? התשובה היא שבחברה שמאמינה בסולידריות ובערכים חברתיים של שיוויון יש צורך לפקח על המשחק של כוחות השוק לא כדי למנוע אותו או לכוון אותו, אלא כדי למנוע תוצאות חברתיות קיצוניות שעלולות לנבוע ממנו. מה שקרה בבריטניה הוא תוצאה של שכבות אוכלוסייה שחשו שהשיטה הזניחה אותם ושהרווחה הכללית פסחה עליהם. מה שקרה בבחירות בארה"ב הוא דומה. בשני המקרים התגובה (הדמוקרטית) של האוכלוסייה הנפגעת הייתה להצביע נגד הסדר הקיים, שנתפס כסיבה לפגיעה באותה אוכלוסייה. לרוע המזל המשמעות בשני המקרים היא ללכת שולל אחרי מסיתים ונביאי שקר שמנסים לתעל את האנרגיה הפוטנציאלית שנוצרה לכיוונים מסוכנים, שאין ביניהם ובין הפתרונות שום דבר. אבל אולי הבעייה אינה נעוצה בציבור הכעוס והמוסת אלא דווקא בציבור אחר: אלו שלא ראו מראש את התוצאות החברתיות הקשות של ההתפתחויות הכלכליות ולא פעלו לרכך אותן, או אלו שליבם היה גס בתוצאה. כי איננו יכולים ליהנות מהשפע החומרי שהגלובליזציה העתירה עלינו מבלי לקחת אחריות לרווחת הציבור כולו, לוודא שאין בינינו מי שנדרש לשלם את המחיר לבדו. אם תחשבו על כך, ייתכן שתיווכחו שלכל ההתפתחויות הלכאורה-חיוביות שסביבנו - מוצרים זולים מסין, יבוא עובדים זרים, ריבית אפסית, שקל חזק, עיקרון 'השמיים הפתוחים' - יש דבר משותף: לכולם יש צד נפגע בקירבנו. ולכל מי שחושב שהסיכון הגלום בתהליכים אלו הוא מוגבל (נזק כלכלי מוגבל לבריטניה שיגרום אולי בתוך כמה שנים לניסיון בריטי לחזור לאיחוד האירופי; מקסימום קדנציה נשיאותית אחת לטראמפ) - כדאי לזכור שכולנו בוגרי המאה ה-20 ומוראות עליית הפאשיזם. אנחנו יודעים מה דמגוגיה יכולה לעשות כשהמצוקה מקצינה וכשהיא מגיעה לשכבות מספיק רחבות. לכן גם המשבר הכלכלי ביוון צריך להדאיג אותנו.

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

יישר כוח!

Udi Nachmany אמר/ה...

כתבת יפה! הייתי מעוניין להבין את הצעד הבא, איך הקפיטליזם עצמו ישתנה/משתנה לאור תופעות כמו
- תפוצת המידע דרך האינטרנט, שאפשר לראותו כגורם יצור חשוב ביותר בעל עלות שולית אפסית
- יכולות שיתוף המידע ותופעת ה-open source, בתחומים מגוונים כמו אמנות, טכנולוגיה וייצור

אנונימי אמר/ה...

(בעיקר לאודי:) סוף המאמר אכן מתסכל. נו? מה יהיה? התאווה לדעת את העתיד היא קיומית. אבל לרוע - המזל (ואולי לטוב - המזל), העתיד איננו פועל יוצא של ההווה. נפעיל נוסחת חישוב, ונדע את העתיד. זה לא עובד. "הכתובת על הקיר" כתובה בדיו קסמים, שניתנת לקריאה רק בדיעבד, לאחר התרחשות האירועים.
תפוצת המידע היתה אמורה לפתוח בפני כל אחד את מרחבי עולם הידע. לבסס את הדמוקרטיה המהותית, הישירה, השקופה. והנה, אנשים בוחרים להיזון ממקורות שקרובים לדעותיהם, מה שמכונה "אפקט תיבת התהודה". פתיחת המידע לכל אחד, במקום שתביא לאחיזה באמת הביאה לפריחה חסרת תקדים של ילקוט הכזבים והפייק ניוז.

ושאלת הבהרה למאמר: אתה כורך את טראמפ עם הברייקסיט. נדמה לי שבין שני האירועים יש ניגוד קוטבי. שניהם תגובה לסימפטומיים הפתולוגיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית החזירית. אבל טראמפ זאת תגובה מהסוג הישן, של ליבוי היצרים הרעים, השקר, השנאה, החזירות. הברייקסיט (שגם בו יש מרכיבים של גזענות ושנאת האחר, זה נכון) זאת תגובה שבעיניי היא סבירה לחלוטין בהינתן הדיאגנטזה של מצב הגלובליזציה הנצלנית והכושלת והלא-יעילה שתיארת בהצלחה ובחדות מבט במאמר. לא ככה?

חיים.

אנונימי אמר/ה...

דורון שמחתי על האמירה הברורה באשר להכרח הבל יגונה של מעורבות ממשלתית ורגולטורית בהוויה הקפיטליסטית שהתבקשה שוב לאור משבר 2008 ולאחריו וגם קודם... המודל הסקנדינבי של מדינת רווחה ואחריות חברתית צריך להשתלב בקפיטליזם. ראה פיקטי, קרוגמן ורבים טובים

victoria emmanuel אמר/ה...

לְהַלווֹת! לְהַלווֹת!! לְהַלווֹת!!!
האם אתה מחפש מוניטין מוכר החברה הלוואה פרטית המספקת הלוואות לכל החיים הזדמנות. אנו מציעים את כל סוגי הלוואות בצורה מהירה מאוד וקלה, הלוואות אישיות, הלוואות רכב, הלוואות משכנתא, הלוואות לסטודנטים, הלוואות עסקיות, הלוואות להשקעה, קונסולידציה החוב ועוד. האם נדחית על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים? אתה צריך הלוואה קונסולידציה או משכנתא? לא נראה יותר כמו שאנחנו כאן כדי להפוך את כל הבעיות הפיננסיות שלך נחלת העבר. אנו להשאיל כספים ליחידים וחברות הזקוקות לסיוע כספי בשיעור של 2%. לא מספר ביטוח לאומי נדרש ולא בדיקת אשראי נדרש, 100% מובטחת. אני רוצה להשתמש במדיום זה כדי ליידע אותך כי אנו מספקים סיוע אמין ותמיכה ואנו נשמח להציע לך הלוואה.
ואז לשלוח לנו דוא"ל אל: (victoriaemmanuelloan@gmail.com) לבקש הלוואה