אתמול (30.12.2018) קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018. הדיון היה לקראת קריאה שנייה-שלישית במליאת הכנסת לאחר שההצעה כבר התקבלה בקריאה ראשונה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:
כיום, לקוח המבקש לפרוע הלוואה לדיור טרם מועד הפירעון שעליו הסכים עם הבנק, נדרש לשלם לבנק עמלה בשל הפירעון המוקדם. העמלה נקבעת לפי פקודת הבנקאות, 1941, בידי נגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. בהתאם לצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב–2002, העמלה שנקבעה מונה בפועל שלושה סוגי עמלות: עמלה תפעולית בסך של כמה עשרות שקלים, עמלה בשל הודעה מוקדמת של פחות מעשרה ימים טרם מועד הפירעון (שלה כמה חריגים), ששיעורה עשירית האחוז מהסכום הנפרע, ועמלה שתיגבה אם שיעור הריבית הממוצעת במועד הפירעון המוקדם או במועד העמדת ההלוואה יפחת משיעור הריבית התקופתית באחד המועדים הללו, לפי העניין; בחישוב עמלה זו נעשה היוון של יתרת ההלוואה שטרם נפרעה (להלן – עמלת היוון). לא אחת, מי שמבקש פירעון מוקדם של הלוואה לדיור נאלץ לעשות זאת בעיתות מצוקה, כגון פירוק התא המשפחתי. כמו כן, יש המבקשים לפרוע פירעון מוקדם את הלוואתם ולמחזרה כדי לשפר את תנאי המגורים שלהם, ויש אף לווים שבאפשרותם לפרוע את ההלוואה, אך משום שעמלת ההיוון עשויה להגיע לסכומים גבוהים הם נרתעים מהפירעון המוקדם. לפיכך מוצע לקבוע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור יודיע הבנק ללקוח שהוא רשאי לבחור בין שני סוגים של הסכם הלוואה: הסכם הלוואה או חלק ממנו הכולל אפשרות לפירעון מוקדם המותנה בתשלום עמלת היוון, והסכם הלוואה או חלק ממנו הכולל אפשרות לפירעון מוקדם ללא תשלום עמלת היוון. יצוין כי הלוואה לדיור עשויה להיות מחולקת לחלקים שונים, ולגבי כל אחד מהם עשויים לחול תנאי הלוואה שונים. על כן, מוצע לאפשר ללקוח לבחור אם הוא מעוניין באפשרות הפירעון המוקדם המוצעת לגבי לכל אחד מחלקי ההלוואה כאמור. לפני כריתת ההסכם יהיה הבנק מחויב למסור ללקוח הסבר בכתב על תנאי ההסכם ועל העלויות הכרוכות בבחירתו של הלקוח בכל אחד מסוגי ההלוואה.
היוזמה המקורית של מגישי ההצעה הייתה להביא לביטול מוחלט של רכיב דמי ההיוון הגלום בעמלת הפירעון המוקדם. רכיב זה של עמלת הסילוק המוקדם משית על הלווה לשלם פיצוי לבנק בגין ירידת הריבית בין מועד מתן ההלוואה לבין מועד הסילוק המוקדם, והוא מחושב כפיצוי בגין הנזק העתידי שנגרם לבנק ממועד הסילוק המוקדם ועד לתום תקופת ההלוואה המקורית. מטרת היוזמה הזו היא לשחרר לווי משכנתאות מכבלי הבנקים ע"י ביטול העמלה המפריעה להם למחזר את הלוואות המשכנתא ובכך מונעת קיום תחרות בין הבנקים על לווים קיימים. לאחר שארעו מספר עימותים בין יוזמי הצעת התיקון לחוק לבין אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, המתנגדים לכל שינוי בחישוב העמלה ובעיקר לביטולה המלא - הצעת החוק הנוכחית לא דרשה את ביטולה המלא של העמלה אלא הסתפקה בדרישה שהבנקים יציעו ללווים שני מסלולים אלטרנטיביים של הלוואות, כשבאחד המסלולים יהיה הלווה פטור מעמלת סילוק מוקדם. המסלולים המקבילים יוצעו ללווה בכל אחד מסוגי ההלוואות המוצעות ע"י הבנקים. הלווה יוכל להחליט באיזה מסלול מהשניים הוא בוחר (ראו את הצעת החוק כאן). ההצעה הובאה לקריאה ראשונה של מליאת הכנסת כבר במארס 2017, והדיון בוועדת הכלכלה אתמול היה לקראת העברתה למליאה לקריאה שנייה-שלישית. כפי שניתן לראות משידור הדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכלכלה (אפשר לצפות בשידור כאן), הכנסת הנוכחית לא תשלים את ההצבעה על הצעת החוק ולכן החלטת הוועדה לאשר את הצעת החוק רק תביא את ההצעה לקריאה ראשונה באחד ממושבי הכנסת הבאה.
יצויין כי גם בעבר התקיימו דיונים ביוזמות קודמות לביטול עמלת סילוק מוקדם ואף הם הגיעו לשולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, אולם בגלל התנגדות עיקשת של המפקח (דאז) על הבנקים - היוזמה לביטול מלא נבלמה והומרה (2014) בשינוי בנוסחת החישוב של עמלת הסילוק המוקדם.
דיוני ועדות הכנסת שקופים כיום לציבור הרחב באמצעות האינטרנט: החומרים, שידורים מתוך דיוני הוועדות, והפרוטוקולים (שיפורסמו מטבע הדברים בשלב מאוחר יותר). זה אומר שיש לציבור הרחב זכות ויכולת לעקוב אחר עבודת הכנסת בזמן אמיתי וללא עריכה - לראות דמוקרטיה בפעולה. אני סבור שהנושא הנדון - שאלת קיומה של עמלת סילוק מוקדם - חשוב ומרתק, וכמוהו גם הדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת. משום כך אני מפנה את הקורא לאתר הכנסת לעקוב אחר הדיון המצולם. זהו אמנם דיון מעט ארוך (1:24 שעות), ויש חלקים ממנו שאינם ממוקדים (ויש בו גם אמירות והכללות שגויות מצד חלק מהמשתתפים, לרבות המפקחת על הבנקים ואנשיה), אבל יש בו כדי ללמד אותנו מכלי ראשון על עמדות הצדדים, על הוויכוחים המקצועיים ועל ההחלטה שקיבלה ועדת הכלכלה. לכן זהו לטעמי דיון מרתק ומכבד.
אני סבור שהנושא כולו ראוי לדיון מקיף בבלוג זה, כזה שיבהיר לקורא את המושגים, העמדות, האפשרויות והמשמעויות של כל החלטה, ואני מתכנן להכין רשימה מקיפה זו בימים הקרובים. עד אז - יש בוודאי עניין לקוראי הבלוג לצפות בשידור ולקבל מושג על "תהליך הבישול" של הצעת התיקון לחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה