מה מטריד בהחלטת 11 שופטי בג"צ? הבעייה איננה שלושת תיקי האישום של נתניהו - הם עתידים להתברר במהלך משפטו בבית המשפט המחוזי, ובינתיים הוא עדיין בחזקת חף מפשע ולפי החוק היבש יכול לקבל מנדט מהנשיא להקים ממשלה. זו איננה לכן שאלה חוקית. הבעייה היא שכמו יאסר ערפאת, שעלה לנאום ב-1974 בפני האו"מ כשהוא חגור אקדח - גם נתניהו מקבל את המנדט כשהוא חגור אקדח, והאקדח שלמתניו נועד להילחם במערכת אכיפת החוק. על זה ניטשה מערכת הבחירות, ומדובר במצעי כל המפלגות. ברור לכולנו שלא מדובר בממשלת חירום לאומית נוכח משבר הקורונה: ההסכם הקואליציוני הוא כולו מארג של סעיפים והסכמות סביב ניסיונו של נתניהו להתחמק ממשפט וניסיונות של בני בריתו למנוע זאת ממנו. כלומר: פנינו למלחמה משפטית ארוכה. נתניהו עומד להישבע אמונים לשווא: הוא איננו מקבל על עצמו את התפקיד כדי להנהיג את ישראל במשברי המציאות - הוא אוחז בתפקיד כמנוף להתחמקות ממשפט. כל השאר - מלחמות, משבר כלכלי - רק הזדמנות לפוטו-אופ.
על כוונותיו נוכל ללמוד ממהלכיו בעבר: כיצד מנע מינוי מפכ"ל למשטרה, כיצד מינה בובה לתפקיד מבקר המדינה, כיצד מינה שר תקשורת שישתיק את התקשורת, כיצד מינה מוקש חי לשר המשפטים כדי שיפריע ככל האפשר לשלטונות החוק לנהל את המשפט ויקעקע את אמון הציבור במערכת המשפט, וכיצד איים בשבוע האחרון על שופטי בג"צ שאם הם יחלקו על פרטי ההסכם הקואליציוני הם יהיו אחראים להתפטרות הכנסת ולהליכה לסיבוב בחירות רביעי. לא מדובר לכן בראש ממשלה שמתנהל כנגדו משפט והשאלה היא מוסרית, ציבורית או תפקודית (עצם יכולתו לתפקד כראש ממשלה במהלך המשפט) - מדובר באדם שבא להילחם כדי שהמשפט לא יתקיים.
מי יציל אותנו מידיו? קיווינו אולי שהליכוד יתעשת ויאמר לנתניהו 'עד כאן!', כי מדובר בתנועה פוליטית ציונית שמובילה את ישראל כבר ארבעה עשורים כמעט-ברציפות ואחראית להרבה הישגים לאומיים. אבל הליכוד השתתק, וראשיו החרישו ללא יוצא מהכלל. האור כבה בחלונות הליכוד.
קיווינו אולי שהימין הדתי יעצור את ההתקפה הצפויה מצד נתניהו על מערכת החוק. אבל הוא עצם את עיניו בתמורה לאתנן פוליטי. ואולי הוא איננו מצר על החלשת מערכת החוק בישראל מסיבות סקטוריאליות.
קיווינו אולי שנשיא המדינה ינצל את שיקול הדעת שלו ויחסום את מחזה העיוועים הצפוי - לשם מה אחרת יש בכלל שיקול דעת לנשיא? הוא לא עשה זאת והסתתר אחרי שיקולים משפטיים.
קיווינו אולי שבג"צ יחסום את המנדט: בג"צ יכול היה להסתכל על התמונה הכוללת ולשמש כפוסק ההלכה של דורנו. הוא לא עשה זאת והסתתר אחרי שיקולים משפטיים.
כלו התקוות. מה נותר? שורות המחאה האזרחית דלות. הסיכוי למחאה אזרחית גורפת הוא נמוך. נותר רק לצפות שממשלה זו לא תשלים את ימיה. יש לכך סיכוי סביר בהינתן רוח ההסכם הקואליציוני והעדר תחושת שליחות וסולידריות מצד חלקי הממשלה הצפויה.
