כמה הערות כלכליות על היציאה ממשבר הקורונה

 

להלן שלושה גרפים על ההתפתחויות האחרונות בכלכלה האמריקנית. הגרפים נוצרו מתוך נתונים המצויים באתר של הבנק הפדרלי של סנט לואיס. 

הגרף הראשון מתאר את קצב הצמיחה הריאלי (בניכוי האינפלציה) של התוצר המקומי (נתונים רבע-שנתיים, % מצטבר לעומת שנה קודמת) בתקופה Q1/2016-Q1/2021, כלומר בחמש השנים האחרונות. לאחר שנים של צמיחה יציבה בקצב של כ-2.5%, ניתן לראות בגרף את השפעתה הכלכלית של מגפת הקורונה שהביאה לירידת תוצר של 9% (לעומת השנה הקודמת) ברביע השני של 2020. ברביע הראשון של 2021 נעצרה ירידת התוצר. הפסד התוצר המצטבר בשנה זו הוא סכום הסטיות מהקו הקודם, זה של 2.5%.

הגרף השני מתאר את שיעור האבטלה באותה תקופה (נתונים חודשיים, אחוזים). לאחר תקופה ארוכה של צמיחה יציבה שיצרה גידול רצול רצוף של התעסוקה והביאה להקטנה מתמשכת של שיעור האבטלה ל-3.5% בפברואר 2020 (שיעור האבטלה איננו יורד אף פעם מתחת לשיעור זה, המבטא מה שכלכלנים מכנים "אבטלה חיכוכית") - גרמה התגובה למגפת הקורונה לזינוק של שיעור האבטלה ל-14.8% בחודש אפריל 2020. למרות שמאז חזר שיעור האבטלה וירד לסביבת 6% בחודשים מארס-אפריל 2021, מדובר עדיין במשק ממותן ושוק העבודה טרם חזר לעצמו.

הגרף השלישי מתאר את שיעור האינפלציה כפי שהוא נמדד באמצעות שינויים במדד המחירים לצרכן (אותה תקופה, נתונים חודשיים, אחוזים מצטברים לעומת שנה קודמת). הנתון המעניין בגרף זה הוא העובדה שבאפריל 2021 נרשמה עלייה מצטברת של 4.2% לעומת שנה קודמת. לא רק שמדובר בהאצה מפתיעה - זהו הנתון הגבוה ביותר מאז אמצע 2008. האם זה אומר משהו לגבי העתיד? לא ברור, אבל הציפיות לגבי קצב האינפלציה בשנים הקרובות, כפי שהן נגזרות מנתוני שוק ההון, הן במגמת עלייה מתמשכת והן מתקרבות ל-3%. בשנים הקודמות הן היו יציבות סביב 1.5-2.1%.

למה כדאי לשים לב? 

ראשית, לנזק המצטבר שיצרה מגפת הקורונה ולאפשרות שתהליך ההבראה של המשק האמריקני (והאמור נכון גם לגבי משקים מערביים אחרים) לא יהיה מהיר. גם לאחר שרוב התחלואה בגין המגפה תחלוף בזכות מבצעי החיסונים - הנזק הכלכלי כבר נעשה, הוא עוד יגדל כנראה בשנה הקרובה בגלל שהשיקום יהיה הדרגתי, וקיימת סכנה שהשוק הפרטי עוד יסבול מחוסר-יציבות ומקריסות של עסקים וחברות שלא יצליחו להשתקם מהמכה הכלכלית שספגו. זה חשוב למשק הישראלי, כיון שמדובר במשק פתוח שיכולתו להשתקם מהמיתון הנוכחי תלויה גם במצב הביקושים במשקים הנמצאים איתנו בקשרי מסחר. 

שנית, קיים חשש להתגברות האינפלציה. ממשלות ובנקים מרכזיים נקטו בשנה האחרונה במדיניות מרחיבה נמרצת כדי למנוע האטה חריפה של הפעילות הכלכלית וכדי לעודד את תהליכי השיקום של הסקטור הפרטי. הקברניטים פעלו אמנם בכיוונים הנכונים, אבל ללא מפות ואמצעי ניווט תקינים: מאז המשבר הפיננסי של 2008 משקי המערב צומחים באיטיות ומשדרים פגיעות, מה שגורם לממשלות ולבנקים מרכזיים לנקוט במדיניות מרחיבה מעבר למה שהיה מקובל בעבר כמדיניות אחראית. אחד הסימפטומים למדיניות זו הוא העובדה שהריבית כיום נמוכה היסטורית - מה שגורם לעיוותים מתמשכים בשיקולי השקעה של חברות ומשקי בית -  ובנקים מרכזיים חוששים להעלות אותה שמא תיפגע הפעילות הכלכלית. התוצאה של כל אלו היא שאנחנו נמצאים כיום תחת איום שהמדיניות המרחיבה תגרום לא רק לשיקום המשק אלא גם להתעוררות תהליכי אינפלציה. אז אמנם סנונית אחת איננה מבשרת את האביב, אבל החשש הקיים מפני התפתחות תהליכים אינפלציוניים גורם כבר עתה לחלק מהפרשנים להשמיע צילצול אזעקה. ויש לכך השלכה גם במיקרו-קוסמוס של החלטות משקי הבית על תמהילי המשכנתאות.