זוהי תמונה שממחישה את הטרגדיה של ישראל: הציונות - תנועה לאומית מודרנית שחתרה למציאת פתרון לאומי ("ככל העמים") לעם דחוי ונרדף, והתחברה לשורשים ולסמלים הלאומיים-דתיים של העם היהודי כדי לסייע לה לגבש נרטיב לאומי מלכד - נכבשה על-ידי הציבור הדתי-אורתודוקסי והפכה למכשיר ביד הזרם הקנאי השואף להשתלט על ארץ ישראל ולהנהיג בה מדינה יהודית ברוח ההלכה. החלום הציוני מתחלף בחלום יהודי קנאי. קדושתה הדתית-סמלית של ירושלים תתממש – לפי חוגגי "מצעד הדגלים" – רק על-ידי השתלטות כוחנית ונישול הלא-יהודים. "יום ירושלים" איננו חג דתי אלא חגיגה המציינת את הכיבוש הצבאי של העיר העתיקה ומזרח ירושלים. הדגל הענק שבתמונה ממחיש שהאירוע כולו איננו דתי אלא לאומני: זה איננו הדגל ההוא, המדמיע, דמוי הטלית – זהו דגל ענק, מפלצתי, המתריס כנגד הערבים שהם אינם רצויים בארץ ישראל. השאיפה הציונית למציאת פתרון לאומי לעם היהודי הופקרה לטובת שאיפה לכיבוש מלא של ארץ ישראל ולשלילת זכויות תושביה הערבים. וכך, על חבית אבק-שריפה שמאיימת להתפוצץ, רוקדים לאומנים עוטי כיפות סרוגות.
קול ברמה נשמע: הציונות מבכה על בניה.
