רשימת אורח: על הקורונה וההתנהגות האנושית סביבה - יגאל שפירא

 

כשקראתי את הניתוח המסודר של דורון ("משבר הקורונה - חיתוך מצב וכמה מסקנות מוצעות"), התפתיתי להביע את דעתי בנושא, למרות שהנושא אינו ברשימת "PICK YOUR FIGHTS" שלי (יש לי אחרים). המניע שלי לנגיעה בנושא הוא שלא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה אחת שמציקה לי (ועשויה להציק לכל מי שיש לו קרובים בגיל 80 פלוס ו/או עם מחלות רקע):

אם אני מאמין שאני מחוסן היטב ולא חושש לגורלי האישי, האם אני עלול להעביר את המחלה הארורה לאמא הזקנה בת ה-90 פלוס, או שעלי להזהר ולשים מסכה 100% מהזמן בנוכחותה, וגם כשאני במגע עם אנשים אחרים? לחלופין: מהי תקופת הצינון/בידוד הדרושה בין התרועעות ללא מסכה ועד לביקור אצל אמי, בלי להסתכן בלהיות מפיץ? 

כיצד מתנהלת המתקפה של הוירוס על ציר הזמן ומה אנו יכולים להסיק מכך על השאלה המציקה שהועלתה לעיל?

במשך כשנה ניסיתי למצוא תשובה לשאלה ונכשלתי. גם כששאלתי רופאים, חברים, קרובים וקולגות שבקיאים בביולוגיה או ברפואה - היתה המנעות גורפת מלתת תשובה ומלסייע במציאתה. הגעתי למסקנה שיש התחמקות שיטתית ממתן אינפורמציה. חוויתי גם סירוב לעשיית בדיקה סרולוגית בקופ"ח, וגם ערפול של משמעות התוצאה (שעשיתי בתשלום) – בניגוד לנהוג בעשרות הבדיקות הסרולוגיות התקניות של קופות החולים שם הנך מוזהר כשאתה מתקרב לקצה התחום. ה"הנחיות" המונחתות גם מזגזגות, וגם מתייחסות לכל הציבור באותו אופן גורף (כולל למי שרגיש פי 10 ויותר מבחינת סיכוייו לחלות/לסבול/למות). 

אתמול סוף סוף הצלחתי למצוא תשובה חלקית – ניסיתי גוגל "replication cycle of influenza viruses hours" וקיבלתי (באתר מכובד: https://www.euro.who.int) את הממצא הבא: הפצה מישנית מתחילה תוך שעות.

“The replication cycle of influenza viruses, from the time of entry to the production of new virus, is very quick, with shedding of the first influenza viruses from infected cells occurring after only 6 hour”.

ועכשיו יש סוף-סוף תחושות בסיסיות: 

א. הקורונה היא מוטציה של שפעת. היא יותר קטנה. יש להניח שמשך הייצור דומה או קצר מאותן 6 שעות.  

ב. למנגנון החיסון שלנו (יש גרפים לשפעת) לוקח בפעם הראשונה כ-10 ימים מרגע הופעת הסימפטומים עד ל"נצחון על הסימפטומים"; ובפעם השניה (לאותו סוג, אחרי שנוצר חיסון טבעי) לוקח כ-3 ימים

ג.  משך הדגירה של קורונה (incubation) מחשיפה ועד לתחילת הסימפטומים הוא בין יומיים לשבועיים

והתובנה: בין אם מחוסנים ובין אם לא – הדגירה ההתחלתית של יומיים לפחות כוללת הפצה חזרה לחלל הריאות והחוצה תוך מספר שעות. מערכת החיסון לא מספיקה להתערב עדיין, כלומר: המשפט ששומעים פה ושם במדיה מפי מומחים ("גם מחוסנים עלולים להדביק") הוא צורה מרוככת שמתארת חוליה אחת בשרשרת, שמתחברת לשרשרת המשפחה הצעירה ושאר חברים שחושבים שאם אני מחוסן אז אין כלל צורך במסכה או שמירת מרחק. פלא שהשיאים נשברים שוב…

על ההתנהגות האנושית במשבר זה

מה אנו יכולים להסיק על ההתנהגות האנושית במשבר זה (ואחרים), בהם רובנו מצפה שההנהגה תגן על איכות החיים והחופש האישי של כולנו (נתעלם לרגע מהבעייה של דרישות סותרות לקבוצות שונות)?

זה שנה וחצי אני מזהה תהליכים שמנוגדים להגיון, אך המפתיע הוא שכל המדינות מתנהגות באופן דומה והתחזיות של כולן מתבדות. זה עמוק מדי מכדי להגיד "כולם טיפשים ואני במיעוט החכם". משום מה, כל העולם נגרר לויכוחים על פתרונות ולא על ניתוח הבעייה ("כל העולם": שנגלה לעיני דרך התקשורת). לכן, בהשראת מספר ספרים ותכניות, וכמהנדס שלמד ש-90% מהפתרון זה הבנת הבעייה, אני רוצה להציע צורת הסתכלות חלופית, בה אנסה להצביע על הבעיה ולא על פתרונות (אני די משוכנע שאין פתרון קסם – ההתנהגות המאד-דומה בכל העולם עוזרת לחשוד שאסימוב צודק – ראו בהמשך).

על בסיס תורת האבולוציה: הוירוסים מתוחכמים ועושים אבולוציה מהירה (מוטציות). בצד השני של הספקטרום יש יונקים שחיים בקבוצות (בחברה), בראשם האדם. חלק נכבד מההתנהגות טבוע ב- DNA ולא נרכש, הרגש חזק מההגיון, ... אנסה לכתוב באופן הומוריסטי, אבל אני טוען שאנו עושים וממשיכים לעשות את כל הטעויות האפשריות בלי לדלג על כלום. האם אפשר אחרת? לא בטוח, כי אם כל העולם מתנהג כך …  

נעבור להתנהגות אופיינית של האוכלוסיה (אדם):

1. במוח מוטבעים דפוסי התנהגות ("עמוק ב- DNA"). אנחנו בקבוצת החיות שמחפשות את החברה, ומוותרות (לא במודע!) לטובת כך על חופשים מסוגים שונים 

2. תכונת החיקוי ("מתוך התבטלות", על פי "אחד העם"): אנחנו מחקים את הסביבה לגמרי באופן תת-מודע – זה כולל שפת גוף, מבטא, שפה מדוברת, ... (מכירים את הניסוי עם קופים וסולם? – ניסוי שמתחיל עם בננה בראש הסולם, וקוף שמטפס עליו חוטף זרנוק מים, אז שאר הקופים גם נרטבים, ואז הם מרביצים לכל קוף חדש שמנסה לטפס על הסולם. בינתיים כל הקופים התחלפו, אין בננה ואין זרנוק, אבל כל קוף יודע שאם מישהו נוגע בסולם, אז צריך להתנפל עליו. למה? ככה. מנהג המקום...)

3. הרגש (אינטואיציה ואמוציות) חזקים מהלוגיקה של האונות הקדמיות (מומלץ לראות ביוטיוב: Mr. Rogers and the Power of Persuasion). אנו מאמינים לכל מילה שנאמרה לנו (סיבה אבולוציונית טובה: מי שצעקו לו להזהר ולא נזהר – לא נשאר...). דוגמה: כל הכנסת עמדה דום לזכרו של אמנון רובינשטיין החי, כי זלמן שושי הרים טלפון לאברום בורג… ייתכן שננתח את הנאמר ונבין שזה היה פייק, אבל אם דעתנו הוסחה, נשכח לעשות זאת. שימו לב לפרסומות, בהן הידוען המציג מספר לנו מי הבנק או המזגן הכי טוב. מדוע המכירות עולות? כי פרסומאים מתודרכים שמיד אחרי שתילת המידע מכניסים איזה שטות לא ברורה. המוח מוסח לפענח את השטות או לצחוק מאיזו סיטואציה לא קשורה, ושוכח לברר. אז מה הפלא שפייק ניוז עובד, שאנחנו מאמינים לשטויות ואחר כך מסרבים להאמין להיגיון בריא? מי מנצל את זה ולאילו מטרות? אני משאיר לכל אחד לדמיין (אגב: אותי מכעיס מאד שירות מקוון גרוע במיוחד של קופ"ח "מכבי", בו חוץ מזה שבסוף איני מקבל את השירות המובטח, אני גם מאולץ לשמוע שוב ושוב את השיר הנפלא "מכבי הטובים ביותר" ... אני מניח שהם לא טפשים ומשלמים לקופירייטר סכום נאה)

הבטחתי בפתיחה לא להציע רעיונות, ואני מנסה לעמוד במילתי. אני כבר לא מציע – אני עומד לספר סיפור על מה שחשבתי מייד בתחילת המאורעות והסגר הראשון: ממש לא האמנתי שזה קורה, זעמתי, ניסיתי לצעוק (לכיוון כמה עיתונאים שהתעלמו טוטאל), בקיצור – עברתי את כל  חמשת השלבים של האבלות, והשלמתי עם המציאות. 

מה צעק לי?

1. את מנגנוני החיקוי הטבעיים כל העולם מכיר (הלא-מודע, וחיקוי כן מודע של בעלי הסמכות וגיבורי התרבות). הממשלה מחלקת הוראות והנחיות בלי לנסות להשפיע על דעת הקהל – כמו שהצליחה לעשות למשל בזמנו כשקראה לציבור לשים לב לתיקים חשודים...). אז מתחילת הפאניקה - יום-יום גיבורי התרבות בטלוויזיה (aka role models) מופיעים ללא מסכות, יושבים במרחק חצי מטר אחד מהשני, מדברים אחד מול נתזי הרוק של השני, ואומרים זה לזו: "ראית איך השר ההוא לא שמר מרחק 2 מטר?" ההיגיון שלי עדיין לא מבין איך איש מהם לא הסתכל בראי והתבייש בעצמו (אולי הבוס הבטיח לפטר את מי שלא יתנהג כמו שהוא החליט להכתיב? אין לי ניחוש טוב...). זה נמשך עד היום ללא הפסקה. רק בערוץ יפני ראיתי מחיצה שקופה לפה ואף שמתחילה מהסנטר כלפי מעלה, והם יושבים אחד מול השני – מעל 2 מ' מרחק.  

2. שאיש לא חשב שיש צורך לעשות הסברה מסודרת (ואם השלטון חשב להסתיר משהו - ויש הסתרות מכוונות ברורות שלא ארחיב עליהן כאן - אז שום אופוזיציה לא קופצת על זה?). אגב, האבסורד בארה"ב כרגע גם הוא חוצה גבולות של אי-הגיון: הדמוקרטים מכניסים מהגרי-עבודה נושאי קורונה ומפזרים אותם באוכלוסיה ללא טיפול, בעת שמשנים שוב ושוב את הנחיות "תורידו מסכות - תשימו מסכות", והרפובליקנים משדרים יום-יום שעה-שעה את הפגיעה בזכותו של כל אזרח לעשות כרצונו – כלומר (בתובנה שלי): הזכות להפיץ וירוסים קטלניים לאזרחים שעלולים למות מזה (בדומה לעישון פאסיבי). אוי – שכחתי , מסרבי החיסון גם משמשים אינקובטורים קולקטיביים להנבטת הואריאנט הבא ("הנוסע השמיני – נקסט ג'נריישן"...) 

3. אסימוב תיאר נפלא בספרו "המוסד השמימי" (Foundation) שמעל כך וכך מיליארדים של אוכלוסיה, ההתנהגות הקולקטיבית לא תלויה במנהיג אלא במצב נתון ובהמון הנבער שניתן לחיזוי אך לא לשינוי. הוא שאב את זה מהתבוננות בהסטוריה האנושית. אם הוא צודק (סיכוי לא רע), אז חוץ מלהשלים עם המצב אני יכול רק להשען אחורנית וליהנות מכל קרן שמש, בלי להתפתות לעיסוק אובססיבי שנובע גם הוא מה-DNA (את זה מתאר "הלוחש לכלבים" מצויין: כשהמנהיג מפסיק להקרין בטחון עצמי, קמים אלו שמרגישים שהם צריכים להאבק על ראשות הלהקה. בלי קשר לציפיה האוטופית שהוא ייטיב עם הלהקה בהכרח – מנצח בדרך כלל האכזר החזק הנהנתן, עיין ערך "אריה" או "פיל ים").

שורה סופית – אינני מציע הצעות, אבל מתוך חוויות אישיות על הסתרות מידע מכוונות, אני מנחש שזה קשור להתלהבות של בכירים בכל מיני ארגונים - החל מהמושג "עדר" שנשתל כל כך יפה בשיח הציבורי (קל לשלוט בעדר מאשר באינדיבידואלים). ואיני יכול אפילו לנחש אם זה נעשה בחישוב קר (בידיעה שהמהלכים הננקטים הורגים "פרות זקנות בעדר"), או מתוך חוסר-רצון/יכולת לבצע החלטות מושכלות שדורשות יותר אנרגיה (שממילא לא חשוב מה יוחלט כי יהיה תמיד איזה אינטרסנט שיקפוץ ויתקוף אותם בכל מקרה ...)  

נספח : וירוסים  מול המערכת החיסונית  

(5 דקות יוטיוב מומלץ: https://www.youtube.com/watch?v=tB5FQZi4HKY)

כלום לא השתנה מאז המצאת ה-DNA (הרבה מאות מיליוני שנה). המוטציות שגורמות (למי ששורד) לשגשג - פירושו של לשגשג הוא לטרוף אחרים. אנחנו בראש שרשרת המזון, אבל יש גם "טורפי-על": או שהם אוכלים אותנו חיים, או שהם מחכים שיהרוג אותנו משהו אחר, ואז הם מחזירים אותנו לעפר התחתית של שרשרת המזון - ו"לגלגול הבא".

האדם הקדמון כבר ירש מנגנון מופלא של מערכת חיסון מתוחכמת מאד - שיודע לשלוח פטרולים קבועים המחסלים כל מה שהם מזהים כ"זרים" בפעולת קמיקזה: נצמדים לפולש, וממתינים שתעבור "משאית הזבל" (AKA  מאקרופאג'ים) ותפנה אותם החוצה (בצורת ליחה/נזלת/...). ברגע שמזוהה סוג חדש של פולש, חלק מהמפטרלים בדרכי הדם והלימפה ישר מתאבדים עליו. יש גם "מרגלים" שמדווחים על פולשים (מביאים דוגמה לבלוטת הטימוס), זו מייצרת ומפיצה תגבורות של חיילים-מתאבדים שמזהים ונצמדים רק לפולש (מזכיר למשל כלבים שאולפו לרוץ אל מתחת לטנקים של אויב, ואז שולחו עם תרמיל גב ונפץ מגנטי. במלחה"ע II הרוסים עשו אותה בטעות אוטו-אימיונית: הם אימנו על טנקים רוסיים, שלחו את הכלבים על טנקים גרמניים, הכלבים רצו, הריחו בנזין, עשו סיבוב פרסה אל הטנקים בניחוח דיזל והתפוצצו שם...). כמו-כן, מחלקת ההסטוריה של בלוטת הטימוס רושמת לקחים ושומרת הוראות ייצור ספציפיות לייצור המוני מיידי במקרה של מתקפה שנייה (ומשכללת זאת עוד אם הותקפת פעמיים). שורה תחתונה: כשאתה חוטף זן חדש של שפעת, לוקח כ-10 ימים עד שהחום יורד, ונשלחו מספיק כוחות להדוף את הפולש.  בפעם השניה זה נגמר תוך שלושה ימים (רמז: זה מסביר מדוע קיבלנו פעמיים מנה של "פייק וירוס" שנראה אותו דבר אבל לא מתרבה. זה הוזרק לשריר כדי לטפטף "כבשים בעור וירוסים" כדי שהמערכת החיסונית תחווה "התקפה אמיתית".

והערת שוליים חשובה בעיקר לזקנים: הבעייה היא תמיד כמותית. אני רוצה להזכיר לכם שמשרד הבריאות לא דורש שהמזון יהיה נקי ממזיקים – הוא מרשה שיהיו עד 50 קוליפורמים צואתיים בכל גרם של מזון. מדוע? כי זה קטן על מערכת החיסון של כולנו. מתי מתחילה להיות בעייה? כשקצב הייצור העצמי של הפולש עולה על קצב ייצור הקאמיקזות של המגן. זה תלוי בגיל (וגם במחלות רקע): בלוטת הטימוס של בני 70 ומעלה מכווצת ומצומצמת מאד ביחס לאדם הצעיר.

השפעת קיימת כמגיפה עולמית כבר אלפי שנים. צורתה כשל מוקש ימי (יכול להיות שלא היה כתר בראש כל אחד מהמוטות הרדיאליים – עד כדי כך איני בקי). אני אחד מאלו שלוקח כבר 20 שנה את החיסון השנתי, וחולה בשפעת פעמיים בממוצע (או לפחות זה מה שהרופא אומר לי – למרות שאני חושד בו שהוא מדקלם את אלו שלא בדקו באמת). להזכיר שכל שנה החיסון שונה – מותאם לזנים חדשים שנמצאו, ומניח שכבר נוצר חיסון טבעי ("חיסון עדר" בז'רגון של רופאים ווטרינרים). אגב – למי ששכח: מזה עשרות שנים הולכים "העמים הצפופים" (סינים ויפנים) עם מסכות כשהם חולים (או לא רוצים לחלות), ללא משמעת כפוייה. לא שמענו אצלם על תנועות שהתנגדו לכך. הסיבה כנראה פשוטה – זה לא בא בכפייה - אבל ברור שחלק מזה הוא לחץ חברתי ("מבט עקום", הערה מהבוס ואולי אמא שאומרת "לא ירצו להתחתן איתך").

עכשיו בואו נתבונן במסלול שעושה הוירוס:  

DNA זה סליל כפול – מכיל זכרון בלבד – כתובות בו הוראות ייצור. RNA זה סליל יחיד, והוא המנוע האמיתי – פועל הייצור שזוחל הלוך ושוב על ה-DNA כמו ש-CPU קורא תכנית מחשב מהזכרון ומבצע אותה – כלומר קושר חלבונים ובונה או מתקן יצורים חיים (למשל ריפוי פצע). ה-RNA שלנו שנמצא בתאים ועושה זאת נקרא ריבוזום (איני מדייק – הוא רק אחד מפועלי הייצור...). הוירוס הפולש לא יודע להתרבות בעצמו. הוא עושה מעשה דומה לקוקיה, מפיץ בתוך התא "פייק ניוז" שגורם לתא להכנס להריון מרוח הקודש הויראלית, ולייצר אלפי וירוסים חדשים. 

הוירוס ממשפחת השפעת נכנס לדרכי הנשימה, וברגע שהוא נוגע בשלפוחיות הריאה – אם המפתח שיש לו בקצה המוט פותח את התא – הוא חודר ומתרבה, ומתחיל לייצר בסרט נע. איזה אחוז נפלטים חזרה לאויר הריאות ואיזה לכיוון מערכת הלימפה והדם? איני יודע, חלק נתפסים מיד בנאדיות השכנות ומתחילים שרשרת של התפוצצות אוכלוסין אצל הנדבק, וחלק יוצאים בחזרה לאויר ומשם נודדים לריאות נוספות. 

מה עוצר את זה? מנגנון חיסון בריא שמגיע לדגום את התאים בדלת האחורית (הנאדיות קשורות בצד שני למחזור הדם). כן, יש גם מנגנון כזה בתוך התא, שמאותת "אני פגום – תשמידו אותי" (לכל מי שראה את "הנוסע השמיני" - הטבע הקדים את הדמיון החולני של המחברים). ועכשיו זה עניין הסתברותי של מאזן-כוחות בין תוקף למגן, כולל כושר ייצור המוני אצל המגן מול זריזות ויכולת הרוייה של התוקף (הרבה ספייקים מזכיר באופן עקיף את הפלנגות של היוונים: היו הרבה שפיצים של חניתות ארוכות בחזית - מספיק שאחד מתוך ששה מצא את המרווח בין המגינים של האויב וחדר פנימה).

ועכשיו תחשבו על כל הילדים שלא מחוסנים. וכל המקומות שבהם אתם פוגשים אנשים שאין לכם מושג אם חוסנו או לא. למשל בחנות קטנה ומטריפה (או סניף בנק קטן) שם יושבים אנשים ללא מסכות יום שלם ללא חילוף אויר, ושמים את המסכות רק ברגע שנכנסתם. וששעה או שתיים או יום או יומיים אחרי זה אתם מבקרים את אמא בת ה-90 פלוס, ושמים מסכה אצלה, אבל היא צועקת עליכם "תוריד את המסכה כי אני לא מבינה מה אתה אומר!".  גילוי נאות: את התסריט הזה לא בדיתי, ואני פשוט מרים ידים ומסיר את המסכה. הדבר היחידי שינקה לי את המצפון אם חלילה היא תחטוף את הקורונה, זה שאני לא הייתי היחידי שלא שמר עליה כיאות. להזכירכם שבלוטת הטימוס (יצרנית תאי ה-"T") שלה מצומקת הרבה יותר משלי…

אשמח לתגובות – בעיקר לתיקונים ו/או עדכונים 

יגאל שפירא YSeee2@gmail.com