יום שלישי, 30 ביולי 2013

הערה אישית על המינוי של פרנקל שלא יצא לפועל

התעוררנו היום לקרוא בעיתונים שפרופ' יעקב פרנקל חזר בו מהסכמתו להתמנות לתפקיד נגיד בנק ישראל. האירוע כולו מעורר כמה מחשבות על הדרך שבה אנו נוהגים בשליחי ציבור.

יעקב פרנקל נעלב מהמסע הציבורי נגדו. זו זכותו. אבל נחשוב לרגע באיזו מציאות הוא חשב לשרוד. שר האוצר הנוכחי, שהוכתר בעבר בתואר "המאמי הלאומי" ובעקבות הישגו הגדול בבחירות גם נחשב לרגע לבשורה של הפוליטיקה החדשה ולראש הממשלה העתידי - פותח לדעתי כל בוקר את העיתונים ולא מאמין למקרא הדמות הנשקפת אליו: שקרן, חסר-השכלה, חסר-כישרון, מתחזה לפוליטיקאי חדש, חסר-עקרונות, צבוע, להטוטן-דמגוג, ועוד. הוא אפילו אשם אישית (וזה הרי ידוע) במשבר התקציב שאליו נקלע שלא בטובתו ברגע שבחר באומץ לעמוד בראש משרד האוצר. כל החלטה שלו היא "גזירה" על העם היהודי, וכל הצלחה של פוליטיקאי חסר-אחריות לטרפד את הצעת התקציב ותוך הצהרה חגיגית על עקרונות-כביכול של חופש וצדק חברתי היא "סיכול הגזירה" - יאיר לפיד הוא ממש המן הרשע. אני שואל את עצמי לעיתים מניין הוא שואב כל בוקר את תעצומות הנפש לעמוד מול אתגרי היום, וזאת כשהוא יודע שהוא כמעט חסר-אונים לשנות את יחסה של התקשורת אליו: הוא מתעורר בבוקר אשם, ומן הסתם יעלה על יצועו בלילה כשהוא אשם בעוד משהו שלא ידע על קיומו כשהתעורר בבוקר.  ומאחר שרובנו בכלל לא יודעים מושג וחצי מושג על מיהו יאיר לפיד - מה שהתקשורת מספרת לנו הוא הסיפור שכנראה נאמץ. והסגנון הצהבהב והממתיק סוד של התקשורת מבטיח שכולנו נרגיש שאנחנו באמת מכירים אותו מקרוב ויודעים במה מדובר.

אבל למה לנו לעסוק ביאיר לפיד, והרי במרחק נגיעה ממנו יושב השטן הגדול - ראש הממשלה נתניהו. מי שמתקרב כבר להישג של ראש הממשלה שכיהן את התקופה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, הוא בעינינו חדל-אישים, נהנתן קיצוני, אידיאולוג-לכאורה אבל צבוע וחסר ערכים בפועל, חסר חוט שידרה, דמגוג מושלם, שבוי בידי מורשתו האידיאולוגית של אביו, פודל של אשתו,  מעורר אי-אמון בקרב הקהל ברגע שהוא פותח את פיו, פחדן, בלתי אמין במצבי לחץ. בעיני חלק גדול מהציבור הוא מין אסון, מין עונש שנענשנו מסיבה לא ברורה (לרב עובדיה יוסף הפתרונים). הוא אפילו לא נהנה מהספק: הוא לא היה קצין בסיירת מטכ"ל, לא כלכלן ממוסד אקדמי מפואר, הוא לא אורטור מבריק, הוא לא פוליטיקאי מחונן שמצליח לנווט בין משברים ולשרוד בראשות מפלגה סוערת וגועשת, הוא לא היה שר אוצר מוצלח - הכל סיפורים. בכלל: הוא הבחירה הכי גרועה לראשות הממשלה, עד שנגיע לבא אחריו.

אז זהו כנראה היחס שמקבלים אצלנו מנהיגים. ולא דיברתי עוד על אהוד ברק, שלמעט קומתו הפיסית הטרגדיה של דמותו הציבורית מזכירה את סיפורו של שאול המלך, הנבחר שהפך למושא שנאה של ספר התנ"ך. 

אז מה חשב לעצמו יעקב פרנקל? שהוא יזכה ליחס שונה? שתמונתו תתנוסס בחומוסיות כמו תמונותיהם של אלופי צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים?  ואם כן, למה הוא חשב כך - בגלל שהתקנא בהצלחתו המטאורית (והבלתי מובנת כשלעצמה) של סטנלי פישר לרכוש את אמון הציבור כולו? והרי הוא אדם חכם ומנוסה? ואם הוא מגלה כזו רגישות - האם בכלל היה סביר שייטול על עצמו תפקיד של נגיד בנק ישראל? מה זה פה - השירות הפסיכולוגי? אצלנו צולבים מנהיגים - זו קורת הרוח היחידה שיש לנו מלעקוב אחרי התקשורת. והתקשורת יודעת שזה מה שטוען את הסוללות הלאומיות שלנו, ולכן היא אינה עוסקת בנושאים אלא בעיקר באישים, ועוד יותר בצילומי תקריב אל חסרונותיהם.

אז אולי זה נסלח שעם שנרדף אלפיים שנה ועבר את השואה מתנקם במנהיגיו: זה הפורקן שלו. אבל יש לנו בעייה: צריך גם לדאוג לעתיד מדינת ישראל. צריך לסגור את המצלמות והמיקרופונים המכוונים כיום לחייהם הפרטיים של המנהיגים ולכוון אותם לנושאים החשובים באמת: פתרון הסכסוך במזרח התיכון, בניית חברה צודקת וביסוס כלכלה איתנה. אז הרווחנו משהו כעם מההתנכלות המרושעת למנהיגים? האם נתניהו מתפקד יותר טוב כקברניט לנוכח גלי האהבה העוטפים אותו? האם יאיר לפיד מתמודד ביתר הצלחה עם הבעיות הכלכליות? ואולי זה לקח צדדי שאפשר להפיק מהפרשה המוזרה של יעקב פרנקל.

8 תגובות:

אמנון אמר/ה...

לדורון

יש הרבה במה שאתה אומר על הדרך שבה אנו נוהגים בשליחי ציבור.
במקרה של פרופ' פרנקל אני מצרף קישור למאמר בעקבות ההצעה של ראש הממשלה למינוי יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל
http://cafe.themarker.com/topic/2939796/

אמנון

יחיעם אמר/ה...

אמרת ויפה אמרת.

Unknown אמר/ה...

דילמות של "למה". למה סיכם פרנקל עם הידידה שלו שהיא תשלם בדיוטי-פרי של הונג קונג עבור מארז החליפות שאותו בחר, ולמה הוא לא השאיר לה את המארז כדי שהיא תשלם עבורו בקופה? ולמה הוא ציפה שהקופאי שפרנקל חלף על פניו עם מארז החליפות יבין מעצמו שפרנקל סיכם עם ידידתו שהיא תשלם עבור המוצר? ולמה לא טרח פרנקל להסביר לציבור ולועדת טירקל שמדובר בעלילה שפלה והכל שטויות? ולמה לא יצאה ועדת טירקל בהודעה שכל הענין הוא שטות גמורה ושפרנקל הוא צדיק הדור? ולמה ביבי ולפיד מזועזעים כל כך?

אנונימי אמר/ה...

תודה, דוד בועז! (ראיתי את קריאות ההסכמה בתגובות הראשונות ומאד התעצבנתי)
בכל הכבוד, מר נחמני, לדעתי אתה ממש לא בכיוון. בעיני היה בתגובה האוטומטית של פרנקל ש"היתה אי הבנה, והם התנצלו" התנשאות ועזות מצח בלתי נסבלים. אם אכן כל הפרשה היתה פשלה של עובדי שדה התעופה, לא היה צורך בהתערבות של הקונסוליה, של עורכת דין מהוללת וכיוצ"ב. מה הבעיה? תן סיפור אמיתי, מלא, שקוף, ואף אחד לא יבוא אליך בטענות. עם כל הכבוד להוד מעלתך, אם מתעורר כזה סיפור, מן הראוי שתתייחס אלינו, המעסיקים העתידיים שלך בקצת יותר כבוד! האם גם לדירקטורים של חברות העל הגלובליות היית עונה מין תשובה כזאת? בחלום! מצד שני (בהבדל מיאיר לפיד, שלזכותך ייאמר שאתה היחיד שמשבח אותו), לפרנקל היו לא מעט משבחים ומעריצים, ובראשם נחמיה שטרסלר ה"בכיר". אז מה הבעיה שלך, פרופ' פרנקל?
כדי להשלים את התמונה, בהודעה שהוא יורד מהתפקיד יש הרבה יותר האשמות והטלת בוץ מאשר בכל המאמרים נגד מינויו, שעד כמה שקראתי היו בהחלט ענייניים. מה, הוא עד כדי כך מורם מעם שאסור לבקר את מעשהו?
לוטנר

Doron Nachmany אמר/ה...

אני מבין מתגובות לרשימה הזו (בתוך הבלוג ומחוץ לו) שמייחסים לי כוונה לייצג את פרנקל או להגן עליו. אין לי כוונה כזו, לא לגביו ולא לגבי האישים האחרים המוזכרים ברשימה. אני מדבר לא עליהם, אלא עלינו. ומי שמייחס לי כוונה שאין לי - מוזמן במחילה לקרוא מחדש את הפיסקה האחרונה של הפוסט

Unknown אמר/ה...

דורון,
כמה הערות:
1) ביבי לא למד כלכלה! תאר ראשון בארכיטקטורה, ותואר שני במינהל עסקים.
2) בימיו כשר אוצר המשר התאושש - אך בעיקר בגלל גורמים אקסוגנים ולא בגלל פעילותו כשר אוצר.
3) כן, אני מצפה ממנהיג גם יושר אישי.

אקי

R.H אמר/ה...

Doron,

I agree with much of what you say, but this episode, I think, highlights something else as well.

We are shifting swiftly from one regime of "public opinion" to another. These days opinion consists of something quite different from what it meant a few years back. It is not governed anymore by politicians, philosophers, ideologues, militants ; it embodies no doctrine and no ideological references at all. It is instantaneous, massive, extremely powerful, relentless, and...ungovernable ; it obeys no rule, political, ethical, let alone moral ; it is inflated and amplified by its own dynamics through the social networks.

You can see it operate everywhere, not only in autocratic or theocratic societies, but also in democratic societies. Israel is no exception, as it where, it just adds an unsavory local blend to a global phenomenon in the making. Everywhere in Europe — and in the US for that matter — the very practice of politics has become much more difficult and perilous than before.

Frenkel, as indeed Lapid, offers a rather trivial illustration of the brutal rules and the extraordinary force that pervade this new regime of public opinion. An obvious consequence of this trend may be that able persons would be less and less inclined to embrace politics — too dangerous, too unnerving, too onerous psychologically. In some countries, the symptom already appears in full steam.

Viktória Peričková אמר/ה...

בעלי ואני נשואים כבר 7 שנים. היינו נשואים באושר עם שני ילדים, במשך החודש האחרון התחלתי לשים לב להתנהגות מוזרה ממנו וכמה שבועות אחר כך גיליתי שבעלי רואה מישהו. הוא התחיל לחזור מאוחר מהעבודה, כמעט ולא היה אכפת ממני או מהילדים, לפעמים הוא יוצא ואפילו לא חוזר הביתה במשך 2-3 יום. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לתקן את הבעיה הזו אבל הכל היה לשווא, הדאגתי מאוד והייתי זקוק לעזרה כשגלישה באינטרנט באחד הימים נתקלתי באתר שהציע כי ד"ר איגבינוביה יכול לעזור בפתרון בעיות זוגיות, שחזור מערכות יחסים שבורות ו וכך הלאה אז הרגשתי שאני צריך לנסות אותו, אז יצרתי איתו קשר והוא עשה לי כישוף רק יומיים בעלי בא אלי והתנצל על העוולות שהוא עשה ומבטיח לא לעשות את זה שוב מאז ומאז הכל יש לו חזר לקדמותו. אני ומשפחתי שוב חיים יחד בשמחה .. הכל בזכות ד"ר איגבינוביה. אם אתה זקוק לגלשן כישוף שיכול להעביר כישוף שעובד באמת, אני מציע לך לפנות אליו. הוא לא יאכזב אותך. זה הדואר האלקטרוני שלו: doctorigbinovia93@gmail.com או WhatsApp / viber +2348144480786 לוקחים דברים כמובנים מאליהם וזה ייקח מכם